החלק האחרון של הטיול שלנו ברכב שכור באוסטריה הסתיים ביומיים של טיול על הגבול בין האלפים האוסטריים לחבל בוואריה בגרמניה. יצאנו מהעיר אינסברוק היפה, הלא היא בירת חבל טירול אל עבר קו הגבול בין אוסטריה לגרמניה. במשך יומיים טיילנו באתרים בצד האוסטרי והגרמני עד שלבסוף המשכנו בנסיעה ארוכה לשדה התעופה מינכן אל טיסתנו בחזרה לארץ.
העיירה הציורית מיטנוואלד
בדרך מאינסברוק לכיוון פסגת הזוגשפיצה עצרנו לשעה קלה בעיירה הציורית מיטנוואלד. נכון, כל העיירות כאן באלפים האוסטריים ציוריות, אבל מיטנוואלד היא עיירה ציורית במיוחד מפני שכל חזיתות הבתים שלה מצוירות בציורי קיר צבעוניים ומרהיבים, אשר רובם מתארים סיפורים מהתנ"ך ומהברית החדשה. אנחנו הגענו בשעה עשר בבוקר והעיירה המנומנמת רק החלה להתעורר והחנויות והמסעדות להיפתח. מומלץ להקדיש זמן קצר לסיבוב בעיירה היפה.
פסגת זוגשפיצה
אחד מאתרי החובה למטיילים באלפים האוסטריים או בבוואריה הגרמנית היא פסגת הר זוגשפיצה. כמו שהחרמון עבורנו, כך זוגשפיצה עבור האוסטרים. ויחי ההבדל הקטן, פסגת זוגשפיצה נישאת לגובה 2963 מ' מעל פני הים, בדיוק על הגבול בין אוסטריה לגרמניה. היה מצחיק לגלות בפסגת ההר שלט שמעיד על כך שהנך חוצה את הגבול מגרמניה לאוסטריה…
ניתן לעלות על ההר ברכבל מהצד הגרמני או מהצד האוסטרי. אנחנו עלינו מהצד הגרמני (כי לא ידענו שיש צד אוסטרי לסיפור) שהיא לא רק היקרה יותר, אלא גם זו עם התורים הארוכים יותר. בפועל כולם עולים לאותו מקום כך שאם יש לכם אפשרות, מומלץ להגיע דווקא מהצד האוסטרי של ההר. מחיר כרטיס לאדם בצד הגרמני הוא 61 יורו, לא זול בכלל אבל חוויה של פעם בחיים.
התמזל מזלנו ליפול על יום עם מזג אוויר מושלם, שגרם גם ליתר התיירים המקומיים והזרים להתאסף למרגלות ההר ולהמתין בתור לחניה ולרכבל. לאחר שעה של המתנה בתורים טיפסנו ברכבל שובר השיאים אל פסגת הזוגשפיצה. מומלץ להתעדכן באתר הרשמי בשעות הפתיחה ובמזג האוויר על ההר.
ישנן שתי תחנות רכבל – הראשונה בפסגה הגבוהה, שם תמצאו תצפיות של 360 על כל ההרים מסביב, וכן מספר מסעדות ומרפסות לשבת בהן. האמיצים יוכלו לטפס במדרגות תלולות בסלע אל החלק הגבוה ביותר בהר (לא לבעלי לב חלש). מהתצפית הראשונה יוצא רכבל שיורד לאזור נמוך יותר על ההר, שם יש פעילויות שלג ותצפיות נוספות. מומלץ להקדיש לביקור בהר שלוש שעות לפחות. מכיוון שהגענו בחודשי הסתיו לא היה הרבה שלג בחלק התחתון, אך בכל זאת הצלחנו להחליק קצת במגלשות שלג קטנות שהיו במקום ונהנינו מאוד.
הגשר התלוי הייליין 179
אטרקציה חדשה יחסית בחבל טירול היא הגשר התלוי הייליין 179 שכשמו כן הוא נישא מעל כביש מספר 179. אורך הגשר התלוי 460 מ' והוא מחבר בין שני מבצרים עתיקים שממקומים על פסגת גבעות הצופות זו אל זו. אחרי שמחנים את הרכב בחניון המוסדר עולים בפוניקולר לכניסה אל הגשר. שימו לב שהגשר עצמו תלוי מעל תהום ואוטוסטרדה פעילה, ומכיוון שכך גם מתנדנד מהרוחות ומהאנשים שהולכים עליו. כמו כן, רצפת הגשר שקופה כך שאתם רואים את כל מה שלמטה. בקיצור, ממש לא חוויה לבעלי לב חלש או פחד גבהים. בקצה הגשר התלוי ישנה עמדת תצפית על המבצר ממול ועל הנופים היפים של האזור. מומלץ להגיע ביום יפה ולהקדיש למקום שעה לפחות.
טירת דיסני
הטירה ששמה קשה מאוד לביטוי – Neuschwanstein – נקראת "טירת דיסני" משום שהאגדה מספרת שהיא הייתה מקור ההשראה לטירות של הנסיכות בסרטי דיסני, דוגמת זו של סינדרלה. אם תשאלו אותנו, היא נקראת כך משום שאי אפשר לומר את שמה האמיתי ולכן נדבק בה הכינוי הקל יותר "טירת דיסני". כך או כך מדובר בטירה יפהפיה שניצבת על גבעה והיא מקור עלייה לרגל של מבקרים רבים בחבל בוואריה שבגרמניה.
הכניסה לטירה היא במסגרת סיור מודרך בלבד, הנעשה למעשה באודיו גייד (יש בשפה העברית) ונמשך כחצי שעה. שווה להיכנס ולבקר בה שכן הסיור עובר בתוך האולמות השונים שהם מרהיבים ביופיים, והסיפור על האציל שבנה את הטירה והתבודד בה מעניין ומרגש. כרטיסים לסיור מזמינים באתר האינטרנט של הטירה. שימו לב שישנן שתי טירות סמוכות זו לזו בעיירה hohenschwangau וניתן לקנות כרטיס משולב לשתיהן או להזמין סיור באחת מהן בלבד. שעות הפתיחה בין 9:00-18:00 ועלות הכרטיס היא 15.5 יורו לאדם ברכישה אונליין, צריך להזמין לשעה ספציפית ולהגיע בזמן. ניתן לרכוש כרטיסים בקופת המקום, אך מכיוון שכמות הכרטיסים מוגבלת, אם לא רכשתם כרטיס מראש עשו מאמץ להגיע מוקדם ככל הניתן לדוכן הכרטיסים. כשאנחנו היינו שם התור השתרך כבר מהשעה 8:00 בבוקר מחוץ לדוכן הכרטיסים.
ניתן לחנות את הרכב באחד החניונים בעיירה בעלות של 8 יורו. העלייה לטירה היא ברגל (למיטיבי לכת), בעגלת סוסים, או בשאטל שעולה לתצפית על הטירה, ממנה ניתן לרדת ברגל כ-10 דק' הליכה לטירה עצמה. עלות השאטל כ-3 יורו לאדם. אנחנו בחרנו לישון במלון בעיירה הסמוכה לטירה על מנת שנוכל לבקר בה מוקדם בבוקר לפני הנסיעה שלנו לשדה התעופה במינכן והחזרה הביתה. מומלץ אם אתם מתכננים לטייל בטירה בשעות הבוקר.
ומה אכלתם?
כמובן שאי אפשר להעביר יום שלם ללא אוכל, ובמיוחד אם אתם בבוואריה! האוכל כאן דומה מאוד למטבח האוסטרי, ולמעשה הגרמנים בבוואריה חולקים את אותה התרבות וניב הדיבור עם האוסטרים מטירול כך שההבדל לא מהותי במיוחד. איפה כן יש הבדל? במחירי הדלק, הזולים משמעותית בצד האוסטרי… בערב בו ישנו בעיירה שליד הטירה נסענו לעיר הסמוכה פוסן לאכול בבר שכונתי נחמד שניצל ומרק גולש מוצלחים במיוחד! למחרת, אחרי הביקור בטירה המקסימה, התיישבנו ליד אחד הקיוסקים לאכול את הסעודה האחרונה שלנו – נקניקייה בלחמניה.
עייפים אך מרוצים, שמנו פעמינו לנסיעה ארוכה של כשלוש שעות אל שדה התעופה מינכן. תחילה בכבישי נוף צדדיים לאורך אגמים מקסימים, ומאוחר יותר על האוטוסטרדות המהירות שבהן מהירות הנסיעה איננה מוגבלת. החזרנו את הרכב השכור ששירת אותנו נאמנה בטיול שלנו באלפים האוסטריים והמראנו חזרה ארצה. תם לו טיול של נופים מרהיבים, טיולים רגליים, טבע ואוכל טוב. הטיול הזוגי האחרון שלנו לפני שהפכנו למשפחה…