אוכל יפני – מאכלים שחייבים לנסות כשמטיילים ביפן

שיתוף:

אחד הדברים המרגשים והמעניינים שחושבים עליהם לקראת הטיול ליפן הוא – אוכל יפני!
רבים מהמטיילים נלחצים כשהם שומעים על האוכל היפני מתוך החשש שהם לא ימצאו מה לאכול בטיול. חשוב להגיד מראש שאנחנו חובבי אוכל יפני עוד מהארץ, למרות שהגרסה הישראלית שונה בתכלית ממגוון הטעמים, הריחות והמרקמים שתחוו ביפן. באופן כללי אנחנו אוכלי-כל וגם באנו מוכנים להתנסות בדברים חדשים. אנחנו חושבים שזו גישה נכונה להגיע איתה לכל מקום בו תטיילו בעולם, במיוחד אם אתם חובבי אוכל כמונו…

כדי להסיר קצת חששות, ריכזנו עבורכם מגוון מאכלים יפניים שכדאי לכם מאוד לנסות כשאתם מטיילים ביפן. הפריטים ברשימה לא מסודרים בהכרח לפי הסדר, ויש עוד המון אוכל יפני שכדאי לטעום ולנסות אבל אלו המרכזיים שבהם (כנראה על חלקם כבר יצא לכם לשמוע או אולי אפילו לטעום בעבר).

דברים שחובה לאכול ביפן

1. אוקונומיאקי

אוקונומיאקי הינה חביתת ירק משונה שכזאת ומושחתת בטירוף. בדרך כלל היא עמוסה בתוספות כמו פירות ים, בשר חזיר, עוף או בקר. את ה"חביתה" הזאת מכינים על הפלנצ'ה ומעליה שופכים כמות נדיבה של רטבים שונים. צורת האכילה במסעדות אוקונומיאקי גם היא מיוחדת – יושיבו אתכם על בר ארוך שמחציתו פלנצ'ה חמה. את החביתה המוכנה ישימו על הפלנצ'ה שמולכם. תקבלו מעין שפכטל כזה שיעזור לכם לחתוך אותה לחתיכות קטנות יותר, אותן אפשר להרים בעזרת צ'ופסטיק ישר לפה. אוקונומיאקי אחד הספיק לשנינו וגם זה היה מוגזם לחלוטין! מדובר במאכל עתיר קלוריות לכל הדעות. אנחנו אכלנו כזה באוסקה.

2. טקויאקי

אחד המאכלים הפופולאריים בקרב מטיילים ביפן הוא טקויאקי, שהם למעשה כדורי בצק ממולאים בחתיכות של זרועות תמנון. מדובר באוכל רחוב שתמצאו בדוכנים שונים. אנחנו אכלנו כאלה במספר מקומות ביפן אבל הטעימים ביותר היו באוסקה. שיטת ההכנה של הכדורים היא חלק מהחוויה – משטח גדול עם חורים אותו ממלאים בבלילה וזורקים לתוכה את רגלי התמנון. ואז בכל כמה שניות הופכים את הכדורים באמצעות מקלות, וככה במהירות הבזק הופכים והופכים עד שהם מוכנים. יסדרו לכם אותם בקופסת קרטון או פלסטיק קטנה, יוסיפו רטבים ובחלק מהמקומות גם פיש פלייקס (הם זזים מהחום, הם לא חיים חלילה). צריך לאכול במקום (כך נהוג ביפן) וראו הוזהרתם – זה חם! חייבים לחכות קצת שיתקרר לפני האכילה.

3. סושי

מלך המלכים כשמדברים על אוכל יפני הוא תמיד – הסושי. המאכל האהוב הזה שהפך פופולארי בכל העולם (ואנחנו אוכלים אותו לפחות פעם בחודש בארץ) הוא ממש, אבל ממש לא מה שתאכלו ביפן. למעשה, יש מסעדות סושי יפניות שהתאימו את עצמן והחלו למכור רולים בסגנון מערבי, אבל זה לא הסושי האותנטי. סושי ביפן הוא סשימי (רצועות דקות של דג חי בלבד) וניגירי (רצועת דג חי מונחת על כדור אורז מאורך). ישנו מגוון רחב של מסעדות סושי, ממסעדות סושי רץ זולות ועד מסעדות יוקרתיות עם שלושה כוכבי מישלן. יש גם מסעדות סושי בעמידה. מסעדות הסושי הטובות באמת עולות הרבה כסף, אבל גם הסושי הרץ הפשוט ביותר שתיכנסו אליו ביפן, יהיה פי אלף אלפי אלפים טוב יותר מהסושי הכי יוקרתי בארץ (ואנחנו אכלנו את כולם).

הדגים טריים ברמות שקשה לתאר במילים, והשפים מיומנים שזה פשוט כיף רק לשבת ולראות אותם מכינים את הסושי. ברוב המסעדות יושיבו אתכם על בר בו תוכלו לצפות בסושימן בפעולה. ביפן נהוג להזמין סוש סוש, להינות, לשתות ולהתענג על החוויה. פחות נהוג (או מומלץ) להזמין קומבינציה. ג'ינג'ר ומשחת ווסאבי (טריים יותר ממה שאי פעם תקבלו בארץ) מוגשים לצד הארוחה ותוכלו גם לבקש ריפיל. בעולם הרטבים תתרגלו לסויה בלבד כי מיונז וטריאקי הם המצאה של המערב ולא מקבלים אותם לצד הסושי ביפן. לחובבי סושי, זהו גן עדן של ממש. אנחנו אכלנו בסושי רץ בשיבויה בטוקיו, סושי בעמידה באסקוסה בטוקיו, ובמסעדת סושי יוקרתית יותר בקיוטו – ובכולם נהנינו מאוד.

המלך של יפן – סושי

4. חטיפים מיוחדים ומוזרים בקונביני

אי אפשר לטייל ביפן מבלי להיכנס לקונביני (חנויות נוחות). יש שם הכל, ובעיקר אוכל מוכן וחטיפים. אתם בטח מאוד סקפטיים כרגע לגבי אוכל בקונביני, אבל שתדעו לכם שחלק מהארוחות הכי משתלמות שאכלנו היו כאלו שקנינו בקונביני. לפעמים רוצים לצאת לטייל מוקדם ולא לבזבז זמן על ארוחת בוקר, ולכן מאוד מומלץ להיכנס ולקנות אוכל מהקונביני כי הוא טרי, טעים וזול. הסושי שמוכרים בחנויות הנוחות טעים ברמה של מסעדות הסושי הפופולאריות בישראל ועולה שליש מחיר. תמצאו שם גם אוניגירי – משולשי אורז ממולאים בכל מיני דברים טובים ועטופים באצה. אחלה חטיף לנסיעות ארוכות ברכבת. בקונביני תגלו גם כל מיני חטיפים יפניים מעניינים ומוזרים, כמו חטיף אפונה מותפחת (אחד הטעימים!) או חטיף כמו במבה מקורמלת. לפני הטיסה הביתה הצטיידנו במלא מלא חטיפים כאלה, חלקם חילקנו לחברים ומחלקם המשכנו להינות גם בבית ולהעלות זכורונות מיפן.

חטיפים מהקונביני -מוצ'י, עוגיות ממולאות קרם שעועית מתוק, "במבה" מקורמלת וקיט-קט מאצ'ה

5. ראמן

עוד אוכל יפני מפורסם הוא מרק הראמן. למעשה זה לא בדיוק מרק, אלא ארוחה של ממש. וראמן הוא לא שם המרק אלא… השם של האטריות! ראמן הן אטריות ביצים מבושלות בציר חזיר או עוף עשיר וסמיך מאוד. לתוך הקדירה יוסיפו לכם בצל ירוק, שורש במבוק, ביצה רכה וחתיכות של בשר חזיר. חשוב לציין שלכל אזור ביפן יש גרסת ראמן משלו. בטוקיו באי אודייבה יש קניון עם מתחם שלם של דוכני ראמן מכל אזור ביפן ככה שתוכלו לנסות את כולם (למרות שקערה אחת זה לגמרי לגמרי מספיק).

ביפן מנומס לסיים בצלחת ולעשות צליל "יניקה" בסיום כדי להראות למארח שנהניתם מהאוכל. אך לסיים קערת ראמן זו משימה לא פשוטה לעיתים. חשוב לומר שציר הראמן מאוד שומני, ולכן מי שאינו רגיל לאכול ראמן עלול לחוש ברע בסיום הארוחה. הקאות ובחילות עקב אכילת ראמן הן תופעה ידועה בקרב מטיילים ביפן. נסו לקחת ראמן עם ציר פחות סמיך אם יש לכם את האופציה, או לאכול מעט אם זו הפעם הראשונה שלכם. ישנן מסעדות ראמן המגישות גם גרסה צמחונית, אך הן אינן נפוצות במיוחד.

ניקו
נראה אתכם מסיימים קערת ראמן! זה אתגר לא תמיד פשוט

6. אודון

המתחרה האולטימטיבי של הראמן הוא האודון! גם כאן השם מיוחס לאטריות ולא למרק, אלא שבניגוד לאטריות הביצים של הראמן, אודון הן אטריות חיטה. מדובר באטריות עבות יותר שמוגשות בציר נוזלי וצח בדרך כלל, עם תוספות של טופו, ירקות בטמפורה, פירות ים וכו'. גם כאן תקבלו קערה גדולה של מרק שיחמם לכם את הלב והנשמה עם אטריות עבות ועסיסיות. אנחנו אכלנו אודון במסעדה מקומית בפושימי – פרבר של קיוטו.

ארוחת אודון במסעדה מקומית בפושימי

7. סובה

כמו החברים שלהן – הראמן והאודון – סובה זה השם של אטריות העשויות מכוסמת. כחובבי כוסמת מבית, התחברנו אליהן מאוד ביפן. את אטריות הסובה מגישים בשתי דרכים – בתוך מרק חם (בדרך כלל עם פיסת דג משומר או טופו) או כמנת אטריות קרה. כל אחד מאיתנו ניסה משהו אחר והגענו למסקנה שזה טעים באותה המידה! אנחנו נתקלנו פחות במסעדות המגישות אטריות סובה מאשר אלו המגישות ראמן או אודון אבל יכול להיות שזה סתם איפה שהסתובבנו. את הסובה הטעימה ביותר אכלנו באראשיאמה – יעד לטיול יום מקיוטו.

אראשיאמה
אטריות סובה באראשיאמה

8. קארי יפני

במדינות אסיאתיות רבות מגישים קארי, ואנחנו דווקא פחות חובבים (מתובלן וחריף מדי לאשכנזים שכמונו). אבל הקארי היפני לא דומה בכלל לאחיו בתאילנד או במדינות אסייתיות אחרות. הקארי היפני הוא תבשיל חום וסמיך עם ירקות, המוגש עם ערימת אורז ושרימפס בטמפורה או קונקטסו (שניצל יפני), או סתם ככה בלי כלום. ישנן דרגות חריפות שונות שאפשר לבקש אבל אפשר גם בלי חריף בכלל. הרשת הידועה לקארי יפני היא COCO Ichiban ויש לה סניפים כמעט בכל מקום. תוכלו להרכיב לעצמכם מנה עם מידת חריפות לטעמכם. אנחנו ממליצים גם על מסעדת הקארי היפני שנמצאת במרתף של שוק הדגים בקנזאווה. שם ההזמנה נעשית במכונה אוטומטית (הטבחית עזרה לנו להסתדר עם היפנית) והמנה מוגשת לשולחן. טעים בטירוף.

קנזאווה
קארי יפני בכלל לא חייב להיות חריף אם אתם לא רוצים

9. גיוזה

מאכל יפני מפורסם נוסף שרובנו מכירים גם מהארץ הוא הגיוזה – כופתאת בצק ממולאת בבשר חזיר או בירקות בגרסה הצמחונית. מה יכול להיות רע בבצק ממולא בבשר אה? הגיוזה מגיעה בצבעים ומילויים שונים והיא יכולה להיות מטוגנת או מאודה. רק לטבול בקצת רוטב סויה וזהו – אתם מסודרים! כשהגענו לארץ למדנו להכין בבית, אבל אין כמו המיומנות של היפנים. את הגיוזות הטעימות ביותר אכלנו בקיוטו.

10. יקיטורי

מבין כל מה שאכלנו ביפן, יקיטורי זה האוכל היפני שהכי מזכיר את ישראל. ולמה? מפני שמדובר למעשה בשיפודים "על האש". כן, כן, כל מיני בשרים וחלקים שונים – בקר, עוף, חזיר, נקניקיות, שרימפסים ותמנונים עשויים על האש ומוגשים בשיפודים קטנים עם רטבים. במקומות רבים אפשר להזמין צלחת "מיקס" מלאה בכל טוב, או שתבחרו אחד אחד. במרכז השולחן יש כלי בו שמים את השיפודים הריקים ובסוף הארוחה משלמים על כמות השיפודים שאכלתם. ארוחת בשרים כמיטב המסורת.

זה כמו על האש – יקיטורי

11. טונקטסו

על שניצל עגל וינאי בטח יצא לכם לשמוע. ומה עם שניצל יפני? הכירו את הטונקטסו! נתחי בקר משובחים ביותר מצופים ומטוגנים, וחתוכים לחתיכות מאורכות שאפשר לאכול בצ'ופסטיקס. התענוג הזה לא תמיד זול, תלוי בנתחי הבשר שתבחרו. למען האמת, זה לא בדיוק שניצל, כי לא דופקים את הנתח בפטיש שניצלים עד שהוא נהיה דק דק, אלא מגישים לכם את הבשר עבה ועסיסי. אבל זה הכי קרוב למשהו מוכר מהבית. לצד הטונקטסו יגישו לכם סלט צנון קצוץ מרענן ורטבים. הכי כיף לשבת על הבר במסעדת טונקטסו ולראות איך מכינים אותם – אומנות אמיתית!

אוכל יפני
טונקטסו – זה שניצל!

12. יקיניקו

יקניקו זה לא בדיוק אוכל יפני אלא יותר סגנון אכילה ובישול. במסעדת יקיניקו תקבלו מגש גדול עם מגוון בשרים חיים וירקות. במרכז השולחן ישנו גריל פחמים קטן ועגול, ואתם למעשה מכינים לעצמכם את האוכל. עכשיו הסקפטיים שביניכם יגידו "מה, אני גם מכין את האוכל וגם משלם?" אז זהו, שכן. ואתם תהנו מזה בטירוף! למה? כי יקיניקו זה לא האוכל, זאת החוויה. אתם יושבים על שולחן גדול עם כל החבר'ה, שמים בשר על הגריל, ושותים המון המון בירה. יש יותר אווירת יום העצמאות מזה? לצד הבשרים יביאו לכם סלט כרוב אותו אפשר בדרך כלל למלא מחדש, קערת אורז דביק ומגוון רטבים. את היקיניקו הכי טעים אכלנו בשינג'וקו בטוקיו. זה לא נראה הרבה אבל אין לכם מושג כמה זה משביע. הבאסה היחידה זה שתצאו מסריחים מגריל בסוף הארוחה (למרות קולטי האדים שיש ברוב המסעדות הללו). אבל אין עשן בלי אש.

מטוקיו לקיוטו
מסעדת יאקיניקו (גריל יפני) בשינג'וקו

13. טפניאקי

כמו יקיניקו, גם טפניאקי היא שיטת בישול ואכילה ולא מאכל של ממש. טפניאקי היא צלייה על פלטה רותחת של בשר, ירקות ופירות ים. גם במקרה הזה העיקר זה החוויה של לראות את השף מכין מולכם את הארוחה. מסעדות שונות לקחו את הסגנון הזה לאזורים שונים. לנו יצא לאכול בשתי מסעדות כאלו. אחת יוקרתית מאוד באזור רופונגי בטוקיו, לכבוד יום הולדתו ה-30 של רוני. השנייה הייתה מסעדה עממית באוסקה שמתמחה דווקא בחלקי פנים, אותם צלו על מחבת פסים אישית לכל זוג סועדים.

קינוחים יפניים מומלצים

1. מוצ'י

מוצ'י הוא הקינוח המפתיע ביותר. אם הייתם שואלים אותנו אם אנחנו רוצים לאכול כדור מתוק מבצק אורז צמיגי היינו מעקמים את הפרצוף. אבל מבין כל המאכלים שאכלנו ביפן, אנחנו הכי מתגעגעים למוצ'י. בקונביני תמצאו אותם בחבילות קטנות של חמישה כדורים של מוצ'י נקי (ללא מילוי) וזה היה החטיף האהוב עלינו בנסיעות. המוצ'י היוקרתי יותר מיוצר "הנד-מייד" בדוכנים קטנים, ובחלק מהמקרים ממולא במחית פרי או בפרי עצמו. פירות הם מאוד יקרים ביפן ולכן זה נחשב מעדן יוקרתי כשהמוצ'י ממולא. בחלק מהדוכנים תזכו לראות איך מכינים את הממתק האהוב (מופע תיירותי בפני עצמו). זה הפייבוריט שלנו ביפן.

קנזאווה
הייתם מאמינים שזה רק דגם מפלסטיק? מוצ'י יוקרתי בקנזאווה

2. גלידת מאצ'ה

אם תיכנסו לאינסטגרם או לפינטרסט ותכתבו "קינוח יפני" כנראה שרוב התמונות שתראו יהיו של גלידת מאצ'ה. הדבר הזה הפך לקטע כל כך פופולארי וויראלי שבכל חור ביפן תמצאו אותה! מאצ'ה הוא צמח יפני שמהעלים שלו מכינים תמצית תה בתצורת אבקה. למאצ'ה יש יכולת לעורר בדומה לקפה, ומייחסים לו סגולות רפואיות. התה עצמו די מר, ואנחנו מאוד ממליצים ללכת לטקס תה, כמו זה שאנחנו עשינו בקיוטו, כדי ללמוד יותר על המאצ'ה. גלידת המאצ'ה היא דרך נהדרת להינות מהטעם המיוחד של התה בלי המרירות שלו. ישנן חנויות המתמחות במאצ'ה בהן תוכלו לרכוש מוצרי מאצ'ה שונים, כמו מוצ'י מאצ'ה (כן, זה מצחיק) או גלידת מאצ'ה עם ריכוז מאצ'ה לבחירתכם (כאמור, ככל שיש יותר תה הגלידה תהיה מרה יותר). אם אתם מטיילים בטבע, כמו הטיול שעשינו ברכב שכור בניקו, הכי כיף לעצור בתחנת נוחות בדרך וללקק גלידת מאצ'ה קרה ומרעננת!

3. מלון פאן (לחם מלון)

לחם מלון הוא לא בדיוק לחם, ואין לו שום קשר למלון. אז מה זה בעצם? מלון פאן (או לחם מלון בעברית) היא סוג של פחזנית גדולה במיוחד, ממולאת בקרם, בדרך כלל בטעם וניל. במהלך הטיול שלנו לא יצא לנו לראות המון דוכנים של מלון פאן, אבל כשראינו זאת הייתה אתנחתא מתוקה וכיפית באמת. את המלון פאן המצולם כאן אכלנו בדוכן ביציאה מפגודת הכסף בקיוטו.

קיוטו
זה לא לחם וגם לא מלון – מלון פאן

בונוס: באבל טי!

טוב, אז זה לא בדיוק אוכל יפני וגם לא קינוח. זה משקה. אבל אם מוצ'י הוא הפייבוריט שלנו ביפן, באבל טי הוא הפייבוריט שלנו בעולם כולו! זה מסוג הדברים שאין בארץ (טוב נו, יש מקום אחד שלא עושה את זה טוב ואנחנו לא עושים שיימינג). בכל מקום שאנחנו מטיילים בו בעולם אנחנו מחפשים דוכני באבל טי. על מה כל המהומה? על תה קר בטעמי פירות שיש בו כדורי טפיוקה, המכונים "באבלס". לפעמים היא טבעית (כדורים שחורים כאלה במרקם של גומי) ולפעמים היא ממולאת בתרכיז פרי שמתפוצץ בפה. ביפן יותר נפוצה הגרסה החלבית – תה עם חלב או קפה עם חלב שיש בו כדורי טפיוקה, אבל אנחנו מחבבים יותר את גרסת התה הקר והצלול. אל תפספסו!

לסיכום, ישנם הרבה מאוד סוגים של אוכל יפני שכדאי לכם לנסות כשאתם מטיילים ביפן. את חלקם אנחנו מכירים (כמו סושי) אבל את רובם לא תפגשו בשום מקום אחר בעולם, אז זאת ההזדמנות שלכם לנסות! מקסימום, יהיה לא טעים… אנחנו מאוד נהנינו לאכול אוכל יפני ביפן ומהחוויה של להתנסות בדברים חדשים. בתיאבון 🙂

שיתוף:

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *