גיברלטר – כשבריטניה חולמת בספרדית

הטריטוריה הבריטית גיברלטר היא למעשה מובלעה בתוך ספרד, בה תוכלו למצוא תאי טלפון אדומים, אוטובוסים דו-קומתיים, פיש אנד צ'יפס ומותגי אופנה פטורים ממס. לגיברלטר הגענו במסגרת הטיול הארוך שלנו בדרום ספרד וחבל אנדלוסיה, ובילינו שם חצי יום במסלול הליכה מראש המצוק האדיר ועד למרכז העיר.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

גיבלטר היא טריטוריה של בריטניה שגודלה בסך הכל כ-7 קמ"ר, ובה שני אלמנטים מרכזיים שהפכו אותה ליוקרתית כל כך ובזכותם בריטניה מסרבת "לשחרר" את השטח לטובת ספרד. האחד הוא מיצרי גיברלטר, הלא הם שער הכניסה מהאוקיינוס האלטנטי לים התיכון. השני הוא המצוק העצום והמרהיב, שצופה אל חופי ספרד כמו גם אל חופי מרוקו הנמצאת מצדם השני של המיצרים. כלואה בתוך ספרד, גיברלטר היא מעין הכלאה מוזרה, בועה בריטית בתוך אוכלוסייה ספרדית. חברות מנצלות אותה כמקלט מס, עשירים מנצלים אותה כדי להמר, ותיירים מנצלים אותה כדי לאכול פיש אנד צ'יפס בנקודה הדרומית ביותר באזור, בה נגמרת יבשת אירופה ומתחילה יבשת אפריקה. אל גיברלטר הגענו במסגרת הטיול שלנו ברכב שכור בדרום ספרד וחבל אנדלוסיה. לאחר שביקרנו באזור החופים קוסטה דל סול, הגענו לעת ערב לעיר לה לינאה דה לה קונספסיון, היושבת ממש על הגבול של ספרד עם גיברלטר.

גיברלטר

לה לינאה דה לה קונספסיון – שער הכניסה לגיברלטר

מדובר בעיר המשמשת מקום מגורים למשפחות של אלו העובדים בגיברלטר, מהגרים וסוחרים. לא מקום תיירותי במיוחד. למעשה, לנו היא הזכירה עיירת שיכונים חשוכת אל. הרבה אין מה לעשות שם, אבל למי שרוצה להיכנס לגיברלטר מומלץ לישון בה בלילה ולמחרת בבוקר לחצות את הגבול ברגל. לא מומלץ להיכנס עם רכב לגיברלטר מסיבות שונות, בניהן הפקקים הכבדים, המס על הכנסת והוצאת הרכב, והבעיות שעלולות להיווצר עם חברת ההשכרה, שכן זוהי מדינה אחרת. עומסי התנועה אגב, נגרמים עקב מצב בלתי שגרתי שבו מסלול הנחיתה של שדה התעופה של גיברלטר חוצה את כביש הגישה הראשי לתוך חצי האי. עובדה מעניינת ומוזרה כאחד.

כאמור, הגענו ללה לינאה בשעות הערב, החנינו את הרכב ברחוב שבסמוך למלון, ולאחר ששילמנו במדחן התמקמנו במלון Ohtels Campo De Gibraltar (מומלץ מאוד מאוד). ממנו יצאנו לצפות בשקיעה בטיילת של המרינה. המצוק הענקי של גיברלטר בלט באופק על רקע השמיים הורודים של המרינה, תצוגה מרהיבה ביופיה. משם המשכנו לארוחת ערב מהטובות שהיו לנו בכל הטיול שלנו בספרד ופורטוגל. מסעדת El Ricon Wine Bar and Tapas התגלתה כהפתעת הטיול, עם ארוחת הטאפאסים המצוינת, היין הנפלא, ובעיקר השירות המהיר והנעים (לא מובן מאליו בכלל בספרד). זה הייתה פרידה זמנית נפלאה מספרד בטרם ניכנס לבועה הבריטית של גיברלטר.

גיברלטר

קופי המקוק והמצוק של גיברלטר

למחרת אחרי ארוחת בוקר דשנה במלון, השארנו את המזוודות בשמירת החפצים. החנינו את הרכב קרוב למעבר הגבול באחד הרחובות הסמוכים (שילמנו שוב במדחן), והלכנו ברגל לכיוון המעבר. מעבר הגבול של גיברלטר מאוד מהיר ופשוט. צריך להביא דרכונים כמובן. פקיד ביקורת הדרכונים התבונן בהם לחצי שניה, לא חתם עליהם כלום והמשכנו בדרכנו. חמש דקות לקח לנו לעבור לצדו השני של המעבר הקטנטן שם עלינו על אוטובוס אדום דו-קומתי, כזה כמו בלונדון. חדי האבחנה יזהו תאי טלפון אדומים ביציאה מהמעבר – שני סימני היכר שמודיעים לכם באופן חד משמעי שאתם על אדמת בריטניה. שימו לב לעלות על אוטובוס מספר 10. אנחנו בטעות עלינו על מספר 5 והוא עשה סיבוב היקפי ארוך נורא. לבסוף ירדנו ממנו באחת התחנות ועלינו על אוטובוס אחר שהביא אותנו לרכבל. דבר נוסף שכדאי לזכור הוא שהסים הספרדי לא עובד בגיברלטר.

גיברלטר

לרכבל יש שלוש תחנות – התחתונה ממנה עולים עליו, האמצעית והעליונה. בחודשים אפריל עד אוקטובר התחנה האמצעית איננה פעילה, רק העליונה. כרטיס העליה לרכבל שלא במסגרת סיור עולה 25 יורו לאדם והוא כולל גם כניסה לתצפית השקופה, מערת הנטיפים ומבצר המורים. אנחנו בחרנו לעלות לתחנה העליונה ומשם לרדת ברגל את כל הדרך עד למרכז העיר. מדובר במסלול הליכה ארוך, של כשלוש וחצי שעות. הירידה אומנם בדרך סלולה אבל היא לא מתונה בכלל וגם לא מאוד מוצלת. בדיעבד, אנחנו חושבים שעדיף היה לשלם על סיור מודרך במיניבוס שעובר דרך האתרים המרכזיים וגם מספק הדרכה והסברים לאורך הדרך. ניתן לקנות כרטיסים לסיור ביציאה ממעבר הגבול, במרכז העיר וגם בדלפק הכרטיסים של העלייה לרכבל. למי שקצר בזמן אפשר גם לקנות כרטיס לרכבל בלבד, לעלות להתרשם מהנוף ומהקופים ולחזור בחזרה למטה.

גיברלטר
גיברלטר

לאחר שעלינו לתצפית שליד התחנה העליונה של הרכבל, המשכנו ברגל לאורך המצוק וצפינו בקופי המקוק הפזורים במתחם. הקופים נראים מאוד חמודים, הם רגילים לתיירים ודופקים פוזות למצלמה. אך אל תתבלבלו, הם ערמומיים מאוד ויש להיזהר, במיוחד עם מצלמות ותיקים. אחד הקופים התאהב וטיפס על איתמר, שבלי להיבהל כלל וכלל החזיר אותו בחזרה למקומו על הכביש.

משם המשכנו לתצפית השקופה, שחלקים ממנה סגורים לציבור, נכנסנו למערת הנטיפים היפה שבה מתקיימים גם אירועים מעת לעת, עברנו דרך אתר המשחזר את חייהם של החיילים שחיו שם בזמן המלחמה, דרך מבצר המורים וסיימנו בירידה במדרגות תלולות וארוכות לרחוב הראשי שבמרכז העיר.

גיברלטר
גיברלטר

פיש אנד צ'יפס ובירה בגיברלטר

מרכז העיר של גיברלטר הוא מדרחוב שוקק חיים, עם מסעדות, בתי קפה וחנויות מותגים אינספור. הכל דיוטי פרי כמובן – פטור ממס במקלט המס הזעיר ביותר בעולם. לצהריים אכלנו פיש אנד צ'יפס ושתינו בירה באחת מהמסעדות התיירותיות הפזורות במדרחוב, והרגשנו עוד קצת מבריטניה לפני שעלינו על אוטובוס חזרה למעבר הגבול.

היציאה מגיברלטר חזרה לספרד גם היא מאוד קלה ומהירה, אפילו יותר מהכניסה לגיברלטר. אף אחד לא טרח להסתכל בדרכונים שלנו. יש מסלול מכס אדום וירוק, כולם עוצרים להצהיר על המוצרים פטורי המס שקנו. לנו לא ממש היה זמן לשופינג, ולכן לא היו ברשותינו דברים להצהיר עליהם. עברנו דרך שומרת שהציצה לנו בתיקים (כמו שיש אצלנו בקניונים), בלי שיקוף ובלי כלום חצינו את הגבול בחזרה לספרד. אספנו את האוטו מהחניה, את המזוודות משמירת החפצים, והמשכנו בנסיעה לרונדה, כפר לבן על ההרים, שם ישנו בלילה בדרכנו לסביליה – היעד האחרון שלנו בספרד לפני שעברנו לפורטוגל.

גיברלטר

לסיכום נאמר שביקור בגיברלטר הוא חוויה אמיתית, משהו מוזר ומיוחד שכיף וכדאי לעשות אם אתם מטיילים בדרום ספרד. לא היינו מגיעים לשם בדרך אחרת, זה בטוח. אם אתם קצרים בזמן כמובן שזאת לא נקודת חובה, אבל אם אתם במסגרת חופשה ארוכה ויכולים להרשות לעצמכם עוד חצי יום של "קפיצה" לבריטניה – עשו זאת.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

השארת תגובה

פוסטים נוספים שיעניינו אותך

ביטוח נסיעות לחו''ל

תגובות

2 תגובות בנושא “גיברלטר – כשבריטניה חולמת בספרדית”

  1. נשמע מקום בהחלט שווה. הסיטואציה בין היבשות והמובלעת האנגלית המשונה בתוך ספרד הם סיבה בפני עצמה. תודה על שפע המידע. אנדלוסיה נמצאת אצלי ברשימות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *