סיור גרפיטי בתל אביב – המסרים הויראליים של פעם

גם כשאנחנו בארץ, בין חופשה לחופשה, אנחנו מאוד אוהבים לצאת מדי פעם לטיולים קצרים בארצנו הקטנטונת. האהבה שלנו לטיולים אורבניים לא פסחה על עיר מגורינו תל אביב, שאותה אנחנו מגלים בכל פעם מחדש. יש כל כך הרבה מה לראות בעיר הזאת, שלא פלא שהיא מלאה בתיירים מכל רחבי הגלובוס. עיר ללא הפסקה באמת ובתמים. לאחרונה יצא לנו לסייר בעיר באופן עצמאי, ברחובות יפו העתיקה, בשוק לוינסקי ובשוק הכרמל. אך הפעם יצאנו לסיור מודרך בעקבות ציורי הגרפיטי ואומנות הרחוב של שכונת פלורנטין. למדנו הרבה דברים חדשים, בין היתר שברחוב יש הגדרות שונות לגרפיטי ולאומנות רחוב, אבל על זה נפרט בהמשך.

כאמור לקחנו סיור גרפיטי בתל אביב, אותו הוביל המדריך אביתר מחברת BE Tel Aviv שעושה סיורים שונים בעיר, בין היתר סיור קולינרי טבעוני, סיורי שווקים וסיור פאבים לילי. אנחנו ממליצים בחום על סיור הגרפיטי שלהם, במיוחד עם אביתר שהעניק לנו המון ידע על גרפיטי בכלל, ועל שכונת פלורנטין בפרט. ניכר שהוא ממש "חי את השטח" ומכיר פינות נסתרות שאנחנו כתושבי תל אביב לא הכרנו. יכולנו להסתובב איתו שעות בין הסמטאות הצרות עם הציורים והכיתובים המרהיבים, אך הסיור היה רק שעה וחצי וקשה להספיק הכל.

הסיור גרפיטי בתל אביב גרם לנו להיזכר בטיולים נוספים שעשינו ברחבי העולם, שגם בהם נתקלנו באומנות רחוב וציורי גרפיטי, כמו קירות ווינווד במיאמי, האי הולבוש במקסיקו, והשווקים בלונדון. מכולם צירפנו תמונות גם לפוסט זה.

כמה עובדות מעניינות על גרפיטי

הגרפיטי החל למעשה בציורי המערות. עדויות לציורים עתיקים ניתן למצוא במערות לאסקו בצרפת ומערת הידיים בארגנטינה. בשנות השישים והשבעים התחום תפס תאוצה עם תנועות המחאה שצמחו באותן השנים, והמנהג להשאיר כיתובים ופוסטרים על קירות הרחובות הפך פופולארי. כמו שהיום מסרים באינטרנט הופכים להיות ויראליים, כך אומני גרפיטי הפכו לויראליים בתקופה שקדמה לאינטרנט. הרעיון המרכזי הוא העברת ביקורת נגד הממסד, הקפיטליזם או החברה המערבית. הגרפיטי נעשה ברחוב באופן בלתי חוקי, ולכן אומני הרחוב מצטיינים לא רק ביצירה, אלא גם בהסוואה. אביתר סיפר לנו מספר שיטות לחמוק מרשויות החוק, אך לא נפרט אותן כאן…

מסיור הגרפיטי בתל אביב שעשינו השבוע למדנו מספר דברים מאוד מעניינים על גרפיטי ועל אומנות רחוב:

1. ישנם סוגים שונים של גרפיטי –

• Tag או "תיוג" הוא כינוי לעבודות הגרפיטי של הכתבנים, אלו שרק חותמים את שמם או את שם הקבוצה אליה הם משתייכים. העניין השתכלל עם הזמן והיום כבר יש סגנונות שונים של כתב בועה, כתב מסולסל, שבלונות ואפילו אומנות פלסטית שמודבקת על הקירות.
• Piece – יצירה בגודל בינוני שעומדת בפני עצמה. יכולה להתחבר ליצירה שלידה או להיות חלק ממשהו גדול יותר, אבל בדרך כלל מדובר באומנות רחוב שבאה להעביר מסר כלשהו.
• Mural – ציור קיר ענקי בגודל רחב שתופס את כל הקיר. יצירות מסוג זה פחות נפוצות בארץ, וניתן לראותן בעיקר בחו"ל. פעמים רבות מכיוון שמדובר באומנות רחוב שלוקח זמן לייצר, היא נעשית על שטחים שהעירייה מאשרת מראש. בעיני אומני גרפיטי רבים זה נחשב "עבירה על חוקי הרחוב" לעשות גרפיטי באישור הממשל.

2. גרפיטי יכול לבוא בטכניקות רבות ובאמצעות חומרים שונים כגון עץ, גבס, בטון וכו'. ישנם אומנים שמשתמשים בשבלונות או בהרכבה של מספר שבלונות על מנת ליצור את היצירה שלהם. יש גם כאלה שמשתמשים בצמר או בבדים, דוגמת "פינות הליטוף" שנפוצו ברחבי פלורנטין לאחרונה.

3. הסצנה הישראלית הולכת ופורחת בשנים האחרונות, גם בגלל שיש לנו הרבה מה להגיד והרבה שסעים בחברה הישראלית, אך בעיקר משום שאין כמעט אכיפה בנושא. לא סתם יום כיפור הוא היום הכי פורה בסצנת הגרפיטי הישראלית. הגרפיטי הישראלי מוביל מספר טרנדים כמו שירת רחוב, ומשתתף בטרנדים קיימים כמו גרפיטי טבעוני ואומנות גאה.

4. יש קודים בלתי כתובים בין אומני הרחוב, כמו למשל שאסור לחשוף את זהותו של מי שאינו רוצה להיחשף, או שאסור לעשות Cover Up – לכסות ציור של אומן אחד בציור של אומן אחר. כיסוי היצירה יכול לגרום למלחמת רחוב של ממש (באומנות, לא באלימות).

סיור גרפיטי בתל אביב

המסלול שעשינו עם אביתר היה כאמור שעה וחצי. התחלנו ברחוב אליפלט, משם המשכנו רגלית לתוך שכונת פלורנטין. משם המשכנו דרך רחוב המחוגה לתוך סמטת צריפין. סמטה זו מכונה באופן בלתי רשמי גם כ"סמטת הגרפיטי" מפני שהיא עמוסה עד אפס מקום באומנות רחוב וגרפיטי הנשפך מכל פינה. בולט במיוחד אחד הבתים של תושבת המקום שצבוע בצבע לבן חלק, ועליו מתנוסס שלט המבקש מאומני הרחוב שלא לחלל את קירות ביתה.

מסמטת צריפין המרהיבה המשכנו לרחוב קורדוברו, שם מבין היצירות הרבות בולטות בעיקר יצירותיו של האומן TAG# שמשתמש בטכניקת הדבקה של ציורים מהעת העתיקה, בהם הוא שוזר מסרים של התקופה המודרנית והטכנולוגיה המשתלטת על חיינו. עיקר המסרים שלו יוצאים נגד הרשתות החברתיות והאפליקציות הממכרות.

משם המשכנו לרחוב פלורנטין, שם זכינו לראות את הגלריה הקטנה בארץ (ואולי גם בעולם) – Tiny Tiny Gallery והקירות המעוטרים שסביבה.

את הסיור סיימנו בגינת בן עטר, שם ציורים רבים עוטפים את קירות הגינה הקטנה. היצירה הגדולה והמרשימה ביותר היא של האומן Kis Lev שצייר דמויות מפורסמות המשתייכות ל-"מועדון ה-27" ולצידן דיוקן של עצמו, אותו הוא מחק בצבע.

לקינוח, אביתר עשה לנו הפתעה ולקח אותנו לראות בניין שלאחרונה שינה עורו, מפני שבמשך שלושה ימים רצופים אומני רחוב ציירו עליו יצירה ענקית (מה שמכונה Mural) באישור העירייה.

מה ההבדל בין גרפיטי לאומנות רחוב

ישנם אלו המתייחסים לשניים באותו אופן וטוענים שאומנות רחוב היא למעשה גרפיטי. אך בעיני הכתבנים (אומני הגרפיטי), הם אינם עושים אומנות רחוב (Street Art). ההגדרה הטובה ביותר היא שגרפיטי הוא סוג של אומנות רחוב אך אומנות רחוב אינה בהכרח גרפיטי. בסיור גרפיטי בתל אביב שעשינו השבוע אביתר הסביר לנו שגרפיטי הן כתובות המייצגות את שמו של האמן, או סימן ההיכר שלו. לעומתן אומנות הרחוב היא ציור, או יצירה הנובעת מהרצון של האומן להביע את עצמו, ויכולה להשתנות עם הזמן. לפי דעתנו האישית, ציורי הקיר ואומנות הרחוב מקשטים את העיר ומעבירים מסרים לעוברים והשבים, בעוד שכיתוב הגרפיטי פעמים רבות משווה לה מראה כאוטי ופחות מעביר מסר לאדם הממוצע שאיננו חלק מסצנת הרחוב.

אביתר מחברת BE Tel Aviv סיים את הסיור במשפט מנצח, שאיתו אנחנו מאוד מזדהים – "גרפיטי זה המדיום היחיד להמונים שאפשר להישאר בו אנונימי, ושאין בו צנזורה. הוא מספק קשר ישיר בין האומן לצופה". הקונספט הזה כנראה יישאר לנצח, שכן גם בעידן האינטרנט ניתן לומר שיש מי ששולט על הברז ומחליט מה נראה ומה לא, יש צנזורה רבה ברשת וקשה מאוד לייצר קשר ישיר בין האומן לבין האנשים. אומנות הרחוב מצליחה לשבור את כל אלה, להמשיך להתקיים ולהתחדש כל הזמן, להעביר לנו מסרים במודע או שלא במודע בזמן שאנו משוטטים ברחוב. וזה כל הקסם.