יומן מסע ביפן – פרק 13 – ניקו בשלכת

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

ניקו היא עיירה הממוקמת כשעתיים נסיעה ברכבת מטוקיו. מה שמייחד את ניקו הם המקדשים הגדולים והיפים שבה, שנחשבים בין הקדושים ביותר ביפן, מפני ששם נמצא המוזוליאום של השוגונים ממשפחת טוקוגאווה ששלטה ביפן בתקופת אדו. סביב ניקו ישנן מספר שמורות טבע ובהן אתרי טבע רבים ויפים. מטיילים רבים מגיעים לניקו כטיול יום מטוקיו, אך אנחנו ממליצים בחום להישאר לישון בה מספר לילות ולטייל באתרי הטבע הרבים הסובבים אותה. בפוסט זה נספר לכם על החוויות שלנו בניקו.

ניקו
הטבע של ניקו במיטבו בשלכת

הגעה אל ניקו

מי שעוקב אחרי יומן המסע שלנו ביפן יודע שבפרק הקודם בילינו מספר ימים באזור פוג'י קוואגוצ'יקו והאקונה. קמנו בבוקר במלון בחמשת האגמים ונסענו ברכב השכור שלנו מהאקונה עד ניקו. הנסיעה לקחה יותר זמן מהצפוי, כ-4 שעות, מפני שנאלצנו לנסוע בדרכים חלופיות במקום בכבישים המהירים שניזוקו בסופת הטייפון. בדרך עקפנו את טוקיו, שם היו מעט פקקי תנועה (כלום לעומת הפקקים של תל אביב). כשיצאנו מחמשת האגמים מזג האוויר היה סוער אבל ככל שהתקרבנו לניקו השמיים התבהרו. מי שאין ברשותו רכב שכור, ניתן להגיע לניקו ברכבת מטוקיו.

ניקו
כדאי להגיע לניקו ברכב כדי ליהנות מאתרי הטבע מסביב

בית הארחה מומלץ בניקו

בניקו אפשרויות הארחה רבות, כאשר ישנן שתי אפשרויות לבחירת מיקום הלינה שלכם. למי שמגיע ברכבת לזמן קצר מומלץ לישון בעיירה עצמה, שם תמצאו במרחק הליכה קצר מסעדות, חנויות וסופרמרקטים. במידה ואתם מגיעים ברכב, אנחנו ממליצים דווקא לבחור במלון או בית הארחה שנמצא בסביבת ניקו, רצוי בקרבת אגם צ'וזנג'י, שהוא אטרקציית הטבע המרכזית של האזור וגם בו יש מסעדות, בתי קפה וחנויות.

אנחנו בחרנו בבית הארחה פופולארי בקרב ישראלים בשם Nikko Teddy Bear House. שימו לב שמדובר בבית הארחה ברמת שני כוכבים ולא בבית מלון מפואר. אבל המיקום הפסטורלי באמצע היער בסמוך לנחל, האווירה הקהילתית והנעימה, והמשפחה המנהלת את המקום – נגעו לנו בלב. צ'ארלס, שמנהל את המקום ביחד עם אשתו ושלושת ילדיהם המתוקים אירחו אותנו בחום ואהבה. צ'ארלס מכיר את ישראל, וחי בארץ בעבר. הוא גם יודע מספר מילים בעברית, מכיר את נהלי הכשרות של הישראלים, ואפילו הכין לנו סלט "ישראלי" בארוחת הבוקר 🙂

ניקו
בית ההארחה המשפחתי בניקו

המקדשים של ניקו

בניקו נמצא קומפלקס מקדשים גדול ומרשים, ומהחשובים ביותר ביפן. המקדשים עתיקים מאוד ומעוטרים מכף רגל ועד ראש (מחזה שלא רואים בכל מקדש ביפן). זאת מפני שהם משמשים מוזוליאום לשושלת טוקגאווה ששלטה ביפן בתקופת אדו. גם אחרי שראינו מאות (אולי אלפים?) של מקדשים ביפן, זה ללא ספק היה אחד מהמרשימים, העמוסים, והיקרים שביקרנו בהם. חשוב לציין שהמטייל הממוצע, זה שלא מכיר את ההיסטוריה היפנית על בורייה (כמונו), לא יוכל להעריך את המקום באמת עד הסוף.

ישנם כרטיסים לאזורים שונים במתחם, וכרטיסי "קומבינציה" שונים. קשה להבין כמה משלמים ועל מה בדיוק, מפני שרוב ההסברים אינם באנגלית ורכישת הכרטיסים היא ממכונה. קצת מתסכל.

ניקו
מחירון בכניסה למקדשים בניקו – קצת קשה להבין את הכרטיסים השונים

אחד המאפיינים המפורסמים של המקדשים של ניקו הוא העיטור שבו מופיעים שלושה קופים – האחד מכסה את עיניו, השני מכסה את פיו והשלישי מכסה את אוזניו…

אנחנו מאוד התרשמנו מהעיטורים על המבנים במקדשים השונים במתחם, אבל חשבנו שזה קצת בזבוז זמן להקשיב להסברים השונים (רובם ביפנית) בתוך המבנים עצמם. לכן, אנחנו ממליצים לרכוש רק כרטיס למתחם עצמו (הזול יותר) ולא כרטיס משולב שמאפשר כניסה למבנים. לסיכום, המקום, על אף קדושתו (ואולי בזכותה), מאוד יפה אבל גם מאוד ממוסחר ומאוד לא נגיש לתיירים זרים.

טיולי טבע בסביבת ניקו

מי שמגיע לניקו ברכב שכור ומתכנן לשהות בה מספר ימים (מומלץ בחום!) יוכל ליהנות ממספר רב של אתרי טבע באזור. אנחנו הגענו לניקו בשיא עונת הסתיו, המספקת מראות מרהיבים של שלכת יפהפייה על ההרים מסביב. ניקו ממוקמת באזור גבוה יחסית לטוקיו ולכן קריר בה יותר, דבר הגורם לשלכת להגיע מוקדם יחסית (בסוף אוקטובר). את כל אתרי הטבע שמתוארים כאן למעט מפל Kirifuri עשינו ביום אחד ארוך שבו יצאנו מוקדם בבוקר וחזרנו לניקו כשהחשיך. אלו שיבחרו להגיע לניקו בעונה הזאת, ובייחוד בסופי השבוע, יצטרכו לצאת מוקדם בבוקר מהמלון. עומסי התנועה ביציאה מניקו לכיוון אגם צ'וזנג'י כבדים מאוד בשעות הבוקר המאוחרות, כאשר מבקרי היום מטוקיו מגיעים. תתכננו אקסטרה זמן לפקקים.

ניקו
צבעי השלכת היפים

דרך הנוף Irohazaka Winding Road

דרך הנוף היפהפייה הזו מתחילה כרבע שעה מהעיירה ניקו, ומובילה מכיוון ניקו אל אגם צ'וזנג'י ואתרי הטבע שסביבו, ולכן בכל מקרה תסעו בה. זו דרך הנוף השנייה שבה יצא לנו לנסוע בטיול, הקודמת הייתה הדרך הלבנה באלפים היפניים. בניגוד לדרך הלבנה, דרך הנוף של ניקו הינה ללא תשלום. הדרך היא חד כיוונית, ולכן כדאי לתכנן את המסלול עם האתרים שבדרך. בדרך מניקו לכיוון האגם אפשר לעשות עצירה קצרה בנקודת התצפית Kurokami-daira וגם עצירה ממושכת יותר בנקודת התצפית Akechidaira. מחנים את הרכב במגרש חניה גדול ועולים ברכבל לתצפית על האגם ועל מפל Kegon. אנחנו עצרנו לפיקניק קצר בשולחנות במקום, אך עקב ערפל כבד על ההר בחרנו שלא לעלות ברכבל.

ניקו

אגם Chuzenji

אחרי כחמש דקות נסיעה מתצפית Akechidaira מגיעים לעיירה Chuzenji Onsen שנמצאת על גדות אגם צ'וזנג'י. בעיירה תוכלו למצוא חנויות, מסעדות ובתי קפה. כמו כן ניתן לצאת ממנה לפעילויות שונות באגם כמו דייג או שייט. אנחנו עשינו עצירה קצרה לצפות באגם, לטייל לאורכו ולצפות בדייגים הרבים שניצלו את מזג האוויר הנעים. מאגם צ'וזנג'י אפשר להמשיך לכיוון אגם Yuno או לעלות בדרך הנוף Chizenjiko Skyline לכיוון הר הגעש Hangetsuyama.

ניקו
ניקו
אגם צ'ונזג'י

הר הגעש Hangetsuyama ודרך הנוף Chuzenjiko Skyline

אנחנו ממליצים להתחיל את היום מהר הגעש אם אתם רוצים לטפס לתצפית הגבוהה שלו. דרך הנוף הזו גם היא חינמית, ומובילה לשתי תצפיות. התצפית הנמוכה יותר נקראת Chuzenji Lake Observation Deck והיא נגישה ברכב ומתאימה לכל המשפחה. אפשר לראות ממנה את השלכת במלוא יופיה.

ניקו
צבעי השלכת

התצפית השנייה והגבוהה ביותר נמצאת בקצה ההר (וגם קצה הדרך), במרחק של רבע שעה נסיעה מהאגם, ונקראת Hangetsuyama Observation Deck. מחנים את הרכב בחניון הגדול ואפשר לצאת לתצפית מרהיבה ונגישה על כל ההרים מסביב.

ניקו
החניה והתצפית על ראש ההר
ניקו
תצפית על ההרים

למי שרוצה בכלל להעצים את החוויה, מהחניה יוצא שביל המוביל למרפסת תצפית קטנה אליה אפשר להגיע רק לאחר טיפוס (לא קל) של כחצי שעה בשביל צר ובוצי. המסלול קשה ולא מתאים לילדים קטנים. מומלץ להצטייד במים, כובע ומעיל. הטיפוס קשה, אבל הנוף מהתצפית על הרי הגעש והאגם במרכזם משתלם לגמרי. משך המסלול כולו (הלוך וחזור) כשעה בהליכה איטית. ללא ספק אחד מהשיאים של הטיול שלנו ביפן.

ניקו
בסוף עלייה קשה יבוא תגמול הולם

אגם Yuno ומפל Yudaki

כרבע שעה נסיעה מאגם צ'וזנג'י נמצא אגם Yuno ובפתחו מפל Yudaki הגדול והמרשים. מומלץ לנסוע עד האגם עצמו למרפסת התצפית העליונה על המפל, לחנות את הרכב בצד הכביש ולצאת לשיטוט קצר על גשר עץ ממנו אפשר לראות את האגם, וגם לתצפת על המפל מלמעלה.

מנקודה זו אפשר לבחור לרדת במסלול רגלי של מדרגות עץ למרפסת התצפית התחתונה, או לחזור ברכב לחניון גדול ומסודר (בתשלום) שבסמוך לתצפית התחתונה. פירוש שם המפל הוא "מפל המים החמים" למרות שהמים שלו לא חמים כלל וכלל. גובהו כ-70 מטרים והזרימה בו מרשימה. בסמוך למרפסת התצפית יש קיוסק קטן עם אוכל ושתיה, ושירותים ציבוריים.

Senjogahara Marshlands

מישורי סינגהארה מכסים את השטח שמצפון לאגם צ'וזנג'י. בעונות השונות הנוף במישורים מתחלף וניתן להינות מצמחים ובעלי חיים שונים. לאורך המישורים עובר שביל הליכה מוגבה מעץ (על מנת שלא לפגוע בסביבה) וניתן ללכת בו מספר ק"מ ממפל Yudaki ועד אגם צוזנג'י. אנחנו עצרנו בתחנת נוחות שנמצאת בסמוך לאחת ממרפסות התצפית על מישורי סינגהארה. שם ישנו מרכז קניות קטן עם מספר מסעדות ודוכני מזון, ופארק עם שולחנות פיקניק נחמדים. נשנשנו שם צהריים קלה והלכנו קצת בשביל העץ שצופה על המישורים.

מפל "הדרקון" Ryuzu

המשכנו כחמש דקות נסיעה ממישורי סינגהארה לכיוון מפל Ryuzu. כאן תצפו לעומסי תנועה בכניסה למפל ובחניה הקטנה שלו. התצפית על המפל היא למעשה בתוך מסעדה פתוחה, ממנה יוצאת מרפסת פצפונת ומאוד עמוסה במבקרים. פירוש שמו של המפל הוא "מפל ראש הדרקון" ונובע מצורתו שדומה במעט לראשו של דרקון הפורץ מתוך המים.

בסמוך למסעדה יש דוכן גלידה ומזכרות, וכן מקדש קטן ונחמד. קנינו גלידת מאצ'ה והמשכנו במסלול הרכוב שלנו.

ניקו
גלידת מאצ'ה על רקע השלכת

מפל Kegon

התחנה האחרונה שלנו במסלול הייתה מפל Kegon שנמצא ממש בסמוך לאגם צ'ונזג'י והעיירה צוזנג'י אונסן. באופן טבעי זהו גם המפל התיירותי ביותר באזור, ולכן עומס המבקרים היה גדול. במיוחד בעונת הסתיו, ובמיוחד בסופי שבוע תצפו לעומסי תנועה ועומסי מבקרים. חנינו בחניון גדול במרחק של כחמש דקות הליכה מהמפל (בתשלום כמובן). גם במפל קגון יש תצפית עליונה שהכניסה אליה חופשית, ותצפית תחתונה אליה יורדים במעלית בתשלום. מכיוון שערפל החל לכסות את העיירה והמפל, בחרנו לצפות בו מהתצפית העליונה בלבד ולא לרדת למטה. המפל יפה ומרשים, אך התצפית העליונה מרוחקת כך שניתן לראותו רק מרחוק.

מפל Kirifuri

כאמור, בכל האטרקציות ואתרי הטבע שלעיל ביקרנו ביום אחד ארוך במיוחד, שבסופו חזרנו לנוח. מפל קיריפורי ממוקם ממש בסמוך לבית ההארחה בו ישנו, כעשר דקות נסיעה מהעיירה ניקו, ולכן שמרנו אותו לבוקר שלמחרת, לפני שהחזרנו את הרכב ויצאנו חזרה לטוקיו. מסלול הליכה מסודר ומתון של כ-350 מ' מוביל אל מרפסת התצפית הצופה על המפל מרחוק. מאוד יפה ומומלץ בחום.

ניקו
מפל קיריפורי

מסעדות מומלצות בניקו

העיירה ניקו קטנה, ולכן אין בה מגוון מאוד גדול של מסעדות. עם זאת, כל מה שיצא לנו לטעום היה נפלא! להלן מספר המלצות על מסעדות בניקו:

מסעדת היקיטורי Enyaמסעדה המתמחה ביקיטורי (בשרים שונים צלויים על שיפוד). ההמתנה הייתה ארוכה – ככה זה בכל המסעדות בניקו בסוף השבוע. הושיבו אותנו על שולחן חצי-מסורתי (יושבים עם רגליים בתוך מעין בור כזה) והגישו לנו תפריט באנגלית. הזמנו מגוון של שיפודים מסוגים שונים, בצירוף אורז לבן. האוכל היה מאוד טעים, השירות קצת לקה בחסר והמחיר היה יקר. בכל זאת, בשל איכות הבשר אנחנו מאוד ממליצים על המסעדה הזו בניקו. אם אתם שם, תזמינו לקינוח את עוגת המאצ'ה!

מסעדת הגיוזה Gyoza no Umechan – מסעדה מקומית פצפונת, עם בר קטן ושניים-שלושה שולחנות קטנים. הבעלים לקח מאיתנו את ההזמנה בחיוך ובהמון הומור. התפריט באנגלית מצומצם ממגוון המאכלים שהמקום יודע להציע, אבל לנו זה הספיק. הזמנו ראמן וגיוזה וחלקנו אותם. מדהים איך דווקא במקומות הכי קטנים וצנועים תמצאו את האוכל הכי טעים!

מסעדת הגורמה SHIORIמסעדה ברמה מאוד גבוהה במחיר סביר ביחס לתמורה. התפריט מגוון ומכיל מנות מיוחדות שלא יצא לנו לאכול במקומות אחרים, כולל מנות מהמטבח המקומי של אזור ניקו. גם כאן המתנו קצת, אך ההמתנה הייתה שווה לגמרי. השירות היה מצוין, והמלצרים דיברו אנגלית ברמה טובה מאוד (רוב המסעדה אוכלסה ע"י תיירים). המנות קטנות (כמו טאפאסים), מעוצבות, טעימות ומיוחדות מאוד.

נסיעה מניקו לטוקיו

בבוקר היום השלישי שלנו בניקו, אחרי שביקרנו במפל קיריפורי, נסענו להחזיר את הרכב בעיירה הסמוכה לניקו – Imaichi, ותכננו לנסוע ברכבת מתחנת Shimo-Imaichi Station לטוקיו. אך מזל ביש, קו הרכבת לא היה פעיל עקב נזקי סופת הטייפון. היפנים בדרכם המיוחדת דאגו לחלופה – נסיעה באוטובוס לתחנה אחרת ומשם החלפה של ארבע רכבות (כן, כן, ארבע) עד ההגעה המיוחלת לאסקוסה בטוקיו. האנגלית של הפקידים והפקחים בתחנה לא הייתה טובה ולקח לנו כחצי שעה להבין שאנחנו אמורים לקנות כרטיס רגיל, אבל ללכת לתחנת האוטובוס שנמצאת מחוץ לתחנת הרכבת. הייתה חוויה מפרכת להיסחב כארבע שעות נסיעה עם כל המזוודות והציוד בין כל אמצעי התחבורה, אך לבסוף הגענו לטוקיו. בימים רגילים, בהם אין סופות טייפון או נזקי מזג אוויר אחרים, ההגעה לטוקיו אמורה להיות מתחנת הרכבת של ניקו, ולקחת כשעתיים ברכבת ישירה.

ניקו
ניקו – לא תרצו לעזוב

לסיכום, אנחנו ממליצים שלא להסתפק בטיול יום לניקו, ולבלות בה לילה אחד לפחות. מומלץ מאוד לשכור רכב ולהסתובב באתרי הטבע היפים שבסביבת ניקו, אך לקחת בחשבון קצת עומסי תנועה ומבקרים בעונות התיירותיות יותר ובסופי השבוע. בפרק הבא של יומן המסע שלנו – חוזרים לטוקיו! היעד האחרון בטיול הארוך של כחודש ימים שעשינו ביפן.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *