בפוסטים הקודמים במסע שלנו ביפן סיפרנו לכם על הימים הראשונים בטוקיו העיר הגדולה, ועל המעבר לקיוטו הרגועה והאותנטית יותר, וגם על הביקור שלנו באחת מנקודות החובה בטיול ביפן – מקדש פושימי אינארי עם אלף שערי הטורי האדומים שלו. קיוטו היא עיר המקדשים, ורבים מהם עתיקים מאוד מפני שהעיר לא נפגעה במלחמת העולם השנייה (בניגוד לטוקיו שחרבה כמעט כליל). מומלץ לבחור בקפידה את המקדשים בהם תבקרו בכדי להימנע מהרעלת מקדשים 🙂
מקדש הכסף קיוטו
בבוקר היום השלישי שלנו בקיוטו קמנו מוקדם במלון שלנו בקיוטו – Hotel Vista Premio Kyoto, קנינו כריכים וסושי לארוחת בוקר בפמילי מארט כמו בבוקר הקודם (פתרון מעולה למי שרוצה להתחיל את היום מוקדם כדי להימנע מעומסי התיירים) ונסענו באוטובוס כחצי שעה לפגודת הכסף (המכונה גם פביליון הכסף או מקדש הכסף). בשביל המוביל אל הפגודה יש דוכנים רבים של חטיפים ומזכרות, שרק החלו להיפתח בהגיענו. נכנסנו למתחם הפגודה ממש קרוב לשעת הפתיחה, בסביבות תשע וחצי בבוקר, כך שלא היו הרבה מבקרים במקום ונהנינו מהשקט היחסי. הכניסה עולה 500 ין לאדם.
כבר כשנכנסים רואים את הפגודה הגדולה והמרשימה. היא איננה מצופה בכסף כלל וכלל, השם שלה ניתן לה כרפרנס לפגודת הזהב (שאכן מצופה בזהב). לטעמנו היא הרבה יותר יפה ומרשימה מפגודת הזהב, ותיירים שמדלגים עליה בשל צניעותה מפספסים את החוויה האמיתית, שהיא למעשה גני הזן המקיפים אותה. זן הוא זרם בודהיסטי מרכזי שאחד ממאפייניו הוא גנים הרמוניים ויפים שעצם הטיפול בהם מביא את הנזירים להתעוררות רוחנית. למשל, תוכלו לראות בגני זן משטח של חצץ שנזירי הזן נוהגים לגרוף לפסים-פסים. הגנים כל כך יפים ופסטורליים שהם ממש גורמים להתעלות הנפש גם אם אתם לא אנשי דת או מתורגלים במדיטציה.
מסלול ההליכה במתחם פגודת הכסף הוא מעגלי בכיוון אחד והולך לאורך גני הזן כשהפגודה במרכזם. השביל אז עולה במדרגות לכיוון תצפית יפהפיה על העיר קיוטו, ומשם יורד חזרה לגנים. ההליכה שקטה, שלווה ונעימה במיוחד בשעות הבוקר. לא יכולנו להפסיק להתפעל מהיופי ומהשקט של המקום.
ביציאה מפגודת הכסף חזרנו בשביל דרך הדוכנים, שם קנינו לחם-מלון – קינוח מקומי של לחם עגול (הוא נקרא לחם מלון או באנגלית Melon Pan בשל צורתו העגולה, אין לו טעם של מלון) ממולא בקרם פטיסייר משגע. לגמרי שחיתות! קנינו גם כמה מזכרות והמשכנו לכיוון שביל הפילוסוף.
שביל הפילוסוף בקיוטו
שביל הפילוסוף, Philosopher’s Path הוא שביל שהוסדר על ידי העירייה ותושבי השכונה לזכרו של פילוסוף ידוע שהתגורר בה ונהג להתהלך בו. השביל עובר לאורך תעלת מים כשמשני צידיו עצי דובדבן. בעונת האביב זהו מקום פופולארי במיוחד לצפייה בפריחת הדובדבן, אך כעת העצים ירוקים ולכן המקום היה ריק ממטיילים, וחבל שכך כי הוא כל כך יפה גם בעונה הזו של השנה. אורכו של השביל כ-2 ק"מ, אנחנו הלכנו חלק ממנו והוא היה פסטורלי ויפה מאוד. אי של שקט באמצע העיר. לאורך השביל יש ספסלים (וגם פחי אשפה! משהו שלא רואים בטוקיו) והוא מוצל מהעצים. בתעלה שוחים דגי קוי, חלקם בגודל של לויתן. לאורך השביל ישנם בתי קפה, חנויות אופנה, גלריות קטנות. ממש מקסים ונעים לטייל בשביל הזה ובשכונה שסביבו.
מה לעשות בקיוטו ? טקס תה !
משביל הפילוסוף נסענו באוטובוס דרומה לאזור Sanneizaka ו- Nineizaka. מדובר בשני אזורים צמודים זה לזה שהולכים בעליות ובירידות ובניהם בתים עתיקים, מקדשים ייחודיים, דוכני חטיפים ומזכרות. כיף מאוד להסתובב באזור. אנחנו הגענו לשם בשעות הצהריים והיה קצת חם ועמוס במבקרים. יש שם חנויות המתמחות במוצרים ייחודיים כמו שזיפים, תבלינים, תה, מניפות, מטריות ועוד ועוד. כל חנות וההתמחות שלה.
דברים שאסור לפספס באזור הזה – פגודת יאסאקה בעלת חמש הקומות (לא להתבלבל עם מקדש יאסאקה שהוא מקדש שינטו ולכן מכונה Shrine וזה מקדש בודהיסטי שמכונה Temple). הכניסה אליה עולה כסף אבל אין סיבה להיכנס, רק לצלם מבחוץ עם הרחובות היפים. מולה נמצא מקדש Kongoji Temple (כניסה חינם) המכוסה במלא מלא כדורים צבעוניים. צבעוני ומקסים.
באותו אזור הזמנו מבעוד מועד כרטיס להשתתפות בטקס תה מסורתי, בבית תה שנקרא CAMELLIA TEA CEREMONY. הטקס היה בקבוצה מצומצמת של כשמונה תיירים בחדר מסורתי קטן ואורכו כשעה (במקור טקס התה אורך כארבע שעות אבל זה מיועד לתיירים). הטקס הועבר על ידי בחורה צעירה שהסבירה בשפה האנגלית על כל האלמנטים בטקס ועל תה המאצ'ה, ולאחר מכן הדגימה איך מכינים את התה. לאחר מכן, התנסינו בהכנת תה המאצ'ה. זו הייתה חוויה נעימה ומעשירה מאוד ולמדנו ממנה על החשיבות של טקס התה בתרבות היפנית ועל הייחודיות של תה המאצ'ה. נערת התה דיברה אנגלית מצוינת וענתה על שאלות עם חיוך ובאווירה טובה. מומלץ בחום לכל מי שמגיע ליפן להתנסות פעם אחת בטקס תה, ואנחנו ממליצים על טקס התה של קמיליה. צריך להזמין מקומות מראש דרך אתר האינטרנט שלהם בעלות של 3,000 ין לאדם.
סיור בקיוטו עם המדריכה שירי ליבר מילוא
לאחר ששתינו תה מאצ'ה והתרעננו, פגשנו את המדריכה שירי ליבר מילוא לסיור אחה"צ ברובע הגשיאמה שהוא רובע הגיישות של קיוטו. התחלנו את המסלול עם שירי במקדש Yasaka הגדול והמרשים והמשכנו לתוך הרחובות והסמטאות של שכונת הגיישות, דרך הרחוב הראשי של קיוטו ועד שדרת הקניות Teramachi, שם סיימנו את המסלול. בדרך שירי סיפרה לנו המון דברים מעניינים על התרבות היפנית, המנהגים, המסורות והשפה היפנית. אולי אתם זוכרים את שירי מהפרק שעשינו על יפן בתחילת השנה בפודקאסט "טרמינל". אם לא, מוזמנים להאזין לו.
שירי היא יפנולוגית מקצועית המתגוררת עם משפחתה בקיוטו ועושה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת קיוטו. בחופשות מהאוניברסיטה היא מדריכה ישראלים בעיר. אם אתם רוצים לחבר בין המקדשים והמקומות היפים שאתם רואים עם ההיסטוריה והתרבות של יפן – אנחנו מאוד ממליצים על סיור עם שירי ברחובות קיוטו. בזכות הטיפים של שירי גם הבנו איך נראה בית גיישות, איך יודעים כמה מייקו וגיישות מתגוררות בו, ומתי יש סיכויים הכי גבוהים לראות אותן יוצאות עם האיפור, התסרוקות והתלבושות היפות. ואכן, הצלחנו בעצתה של שירי לתפוס בעין העדשה כמה וכמה מייקו שיצאו מבית הגיישות אל מופע הערב במלוא הדרן!
בהמשך הביקור שלנו בקיוטו היינו במקדש הזהב (המכונה גם פגודת הזהב) ועשינו טיול של חצי יום באזור ארשיאמה הפסטורלי, בו נמצא יער הבמבוק בקיוטו (זה שכולם מעלים לאינסטגרם). מוזמנים לקרוא על החוויות שלנו שם בפרקים הבאים של יומן המסע שלנו על טיול של חודש ביפן.
