פלאיה דל כרמן – הכוכב של מקסיקו

שיתוף:

את ירח הדבש שלנו בחרנו לעשות בקובה, מקסיקו ומיאמי. טיפים כלליים על מקסיקו תוכלו למצוא בפוסט הקודם. באופן טבעי היעד הראשון שלנו במקסיקו הייתה פלאיה דל כרמן – "שם הכל קורה" סיפרו לנו חברים שהיו שם. ואכן, עם ההגעה לשדה התעופה של קנקון מיד רכשנו כרטיסי אוטובוס של חברת ADO לפלאיה דל כרמן. לא היינו היחידים שעמדו על מסוף האוטובוסים, המקום היה עמוס לעייפה בתיירים עם מזוודות, כולם בדרכם אל הכוכב של מחוז ריביירה מאיה – פלאיה דל כרמן.

אין מישהו שטס לטיול במקסיקו ולא מבקר בפלאיה. העיירה הקטנה, והלא מאוד מטופחת הזאת, מהווה מרכז תיירותי עבור כל מי שמגיע לנפוש באזור, והיא ממלאת את תפקידה בצורה ראויה ביותר יש לציין. חנויות מותגים בינ"ל, חנויות מזכרות As far as the eye can see, דוכנים המציעים טיולי יום, אורות נוצצים, פאבים, מסעדות, מועדונים, מבחר מלונות וחוף ים חביב למדי. כל אלו הופכים את פלאיה למרכז העניינים באמת ובתמים. יש שיגידו שהאווירה בה מאוד תיירותית ומסחרית, ויעדיפו מקומות שקטים יותר. זה נכון שאין בה את החופים הכי יפים, והיא לא נקייה מלכלוך ומנוכלים ברחובות, והרעש בלילה למי שאינו מצטייד באטמים יכול להחריש אוזניים. גם לנו בהתחלה היה אנטגוניזם די גדול כלפיה, כי היא באמת נראית כמו עיירת פיתוח שבמרכזה (בשדרה החמישית) ייצרו מעין בועה מערבית לא קשורה. אבל ככל שבילינו בה יותר זמן, הבנו את הקטע שלה. עיקר העניין הוא הנוחות להגיע ממקום למקום, הזמינות של אמצעי תחבורה כמו קולקטיבו, מוניות ואוטובוסים, והעובדה שיש בה כל מה שצריך. פלאיה השכילה להיות נוחה מספיק, וזולה משמעותית מקנקון, בכדי למשוך תיירים רבים לשהות בה למרות המגרעות. והם פוקדים אותה בהמוניהם.

https://www.instagram.com/p/BgtnqtjAXlp/?taken-by=haconcierge

מרכז העיר כאמור היא השדרה החמישית, רפרנס לשדרה המפורסמת בניו יורק. שם תוכלו למצוא שפע של מסעדות, פאבים, חנויות מזכרות, דוכנים של טיולי יום ועוד ועוד. חובבי השופינג ימצאו שם מותגים מערביים גדולים כמו H&M, אמריקן איגל, בילבונג ועוד. גם אם לא באתם לשופינג, סתם להסתובב בשדרה יכול להוות בילוי ערב נחמד למדי. באזור השדרה החמישית נמצא גם מועדון קוקו בונגו המפורסם, ובשדרה העשירית המקבילה לה יש מועדוני מסיבות רבים נוספים שמתחרים ביניהם למי יש מוסיקה חזקה יותר ופתוחים עד השעות הקטנות של הלילה.

https://www.instagram.com/p/Bgtmu0zgpkl/?taken-by=haconcierge

לינה בפלאיה דל כרמן

הבחירה במלון בפלאיה היא עניין טריקי. אם אתם מאוד רגישים לרעש – אנחנו ממליצים לחפש מלון שנמצא בקרבת השדרה החמישית אבל לא ממש במרכז העניינים. אם אתם פחות רגישים, מלון בשדרה החמישית יכול דווקא להיות נחמד כי אתם פשוט יוצאים מהמלון והכל קרוב. לאנשים שמסוגלים לישון עם אטמי אזניים וזה מספיק להם – השדרה החמישית היא אחלה מקום להתמקם בו. אנחנו התמקמנו במלון פשוט יחסית שהיה מאוד מרכזי, נקי ומתאים לצרכים שלנו בשם Xtudio Comfort Hotel. לאורך רצועת החוף יש מלונות רבים עם חוף פרטי. לדעתנו לא שווה לקחת בפלאיה "הכל כלול" כי המסעדות מאוד מגוונות וכיפיות. החוף מאוד קרוב גם אם תבחרו במלון שאינו צמוד לקו החוף, כך שלא חייבים ללכת על ה"ביוקר". הקטע בפלאיה זה לא החופים שלה. למי שחושב להתרחק מהמרכז – תדעו שהעיר עצמה מחוץ לאזור התיירותי די מגעילה. אנחנו פחות ממליצים.

מסעדות בפלאיה דל כרמן

באופן כללי מחירי המנות בפלאיה נעים בין 80-150 פסו. ארוחה סבירה לזוג עלתה לנו 500 פסו ובמסעדות יקרות יותר זה הגיע ל-1000 פסו. אלו המסעדות שאנחנו אהבנו –

  • אל פוגון – El Fogon – ממוקמת מחוץ למרכז, בקרבת הוולמרט. מדובר במסעדה סטייל שווארמיה עם עיצוב מצחיק של דמויות הלוני טונס על הקירות. האוכל המקסיקני הכי טעים שאכלנו בכל הטיול! טורטיות, נאצ'וס, בשרים על האש – שלמות במחירי רצפה. יש להם גם מיצים טבעיים מרעננים בכוסות ענקיות, שווה בטירוף. מה שכן, אם אתם מגיעים לכאן אל תבואו בלבוש יפה, כי תצאו מסריחים מעשן הגריל. המתנה לשולחן יכולה לקחת זמן, אבל התחלופה מהירה כי מדובר באוכל מהיר וכי המקום עצמו די חם. חוויה מקומית שלא כדאי לפספס.
  • קרבונקיטוס – Carboncitos – מסעדה הממוקמת באזור המרכזי. מגישים ארוחת בוקר מקסיקנית ומערבית משוגעת! והשירות מצוין.
  • קאפשה – Kapxa – מסעדה קטנה וצדדית אבל סופר מיוחדת. מגישים משקאות מקומיים מיוחדים כמו שייק חלב אורז ומיץ פסיפלורה חמוץ. גם האוכל ייחודי למקום. מאכל הדגל שלהם הוא מעין פנקייק שעשוי מתירס ללא סוכר, ללא קמח וללא חלב. ממלאים אותו בתוספות לבחירתכם (יש תוספות מתוקות וגם מלוחות כמו בשר וגבינה).
  • סושי קלאב – Sushi Club – בפלאיה יש לא מעט סושיות, חלקן ברמה נמוכה. מסעדת סושי קלאב היא ללא ספק ברמה גבוהה, והמחיר בהתאם. למען האמת, זה לא משתווה בכלל לסושיות בתל אביב, אבל זה הסושי הכי טוב שיצא לנו לאכול במקסיקו, וגם זה משהו לא?
  • פו תאי – Po Thai – מסעדה תאילנדית אותנטית מצוינת. האוכל היה ברמה גבוהה ובמחירים סבירים בהחלט. המסעדה קטנה אז שווה להזמין מקום. יש להם תה קר בכל מיני טעמים. ממליצים במיוחד על המנה של העוף המוקפץ שמוגש בתוך אננס. אליפות.

החופים של פלאיה דל כרמן

כאמור, החופים של פלאיה לא הכי מרהיבים בעולם. למלונות שעל קו החוף יש חופים מושקעים עם מיטות ושמשיות. אנחנו ממש אהבנו את החוף של מלון ממיטס Mamitas. בעלות של 600 פסו מקבלים שני צמידים שמקנים לכם מיטות שיזוף ושמשיה, אפשרות להשתמש במקלחות והשירותים של המלון, Wifi ואפשרות להזמין אוכל ושתיה מהבר בשווי של עד 300 פסו ללא עלות נוספת. אכלנו קסדיה ושתינו בירות ומיץ פירות, ונרגענו על החוף כחצי יום. החוף היה יפה, השירות היה מעולה ואדיב מאוד, השירותים היו נקיים. שווה למי שרוצה לשהות זמן ממושך בחוף ברמה גבוהה.

https://www.instagram.com/p/BgtmFCGgqr7/?taken-by=haconcierge

טיולי יום מפלאיה דל כרמן

מפלאיה יוצאים מגוון טיולי יום למקומות שונים ברחבי ריביירה מאיה וחבל יוקטן. את טיולי היום אפשר להזמין מהמלון או מכל אחד מהדוכנים שנמצאים באזור השדרה החמישית. באופן מפתיע וספונטני אנחנו הזמנו אותם דווקא מדוכן של חברת תיירות שנמצאת בתוך הוולמרט. תוך כדי הקניה שעשינו שם תפסה אותנו סוכנת שלהם שהציעה מחיר שנראה לנו אטרקטיבי והחלטנו ללכת על זה. הזמנו שני טיולים (יום אחרי יום). הראשון לעתיקות צ'יצ'ן איצה, והשני היה שייט בקטמרן לאיסלה מוחרס. שניהם ביחד עלו לנו 100 דולר לאדם וכללו הסעה מהמלון וחזרה אליו, מדריך וארוחת צהריים.

טיול יום לצ'יצ'ן איצה

מיניבוס הגיע לאסוף אותנו מהמלון מוקדם בבוקר ולקח אותנו למקום בו חנה האוטובוס איתו נסענו במהלך היום. לאחר שכל המיניבוסים הגיעו מהמלונות השונים והאוטובוס התמלא יצאנו לכיוון העיירה ולאדוליד (Valadolid). תוך כדי הנסיעה המדריך הסביר לנו דברים שונים על תרבות המאיה ועל תושבי המקום. במהלך הנסיעה להפתעתנו הרבה סיפר לנו המדריך שכעת אנחנו עוברים אזור זמן ולמעשה חוזרים שעה בזמן! הרווחנו שעה, איזה כיף! מאותו הרגע המדריך דיבר בדקות (תחזרו בעוד חצי שעה) ולא בזמן מדויק כדי שאף אחד לא יתבלבל… איזה קטע. לאחר זמן נסיעה ממושך יחסית הגענו לולאדוליד. מדובר בעיירה קטנה וציורית, שהזכירה לנו קצת את טרינידד בקובה. במרכז העיירה יש כנסיה גדולה ומרשימה ופארק יפה עם מזרקה. ניתנה לנו חצי שעה להסתובב ולצלם (לא היה מספיק זמן לטעמנו, היינו יכולים להיות שם כמה שעות בכיף). 

https://www.instagram.com/p/Bgsn7ffAH43/?taken-by=haconcierge
https://www.instagram.com/p/BgsoYEHgm8P/?taken-by=haconcierge

משם האוטובוס לקח אותנו דרך הכפרים והעיירות הקטנות שבאזור, לסנוטה מפורסמת בשם Ik'Kil. זוהי בריכת מים מתוקים וצלולים שנמצאת בתוך פיר עצום שעומקו כ-60 מטר, ועומק המים כ-40 מטרים נוספים. בכניסה לסנוטה אפשר לקבל מצופי הצלה למי שרוצה, ומפתח ללוקר על מנת לאחסן את הדברים (בתשלום נוסף). בתוך הסנוטה אין איפה להניח חפצים והכל מאוד רטוב וחלק אז מומלץ להשתמש בלוקרים. במקום יש מלתחות ושירותים נוחים מאוד להחלפת בגדים. אל הסנוטה יורדים במדרגות תלולות, ויש בה חבל לאחוז בו למי שקצת מפחד מהעומק. המים קרירים וצוננים. לאמיצים שבניכם יש מדרגות שמטפסות לפלטפורמה ממנה ניתן לקפוץ למים בדרכים יצירתיות… רד בול עשו תחרות בסנוטה הזו של אנשים שקפצו למים בדרכים יצירתיות, אז גם אתם יכולים. לאחר כשעה של רחצה בסנוטה והחלפת בגדים, המשכנו למקום בו הוגשה לנו ארוחת צהריים בסגנון בופה. האוכל היה מגוון וטעים, ורקדנים מקסיקנים בידרו אותנו תוך כדי הארוחה. השתייה הייתה בתוספת תשלום. השתייה והטיפים מרכיבים את המשכורת שלהם ולכן הם קצת הציקו בנושא.

לאחר ארוחת צהריים הגענו סוף סוף ליעדנו – עתיקות צ'יצ'ן איצה. בתחילה עשינו סיבוב מודרך של כשעה עם מדריך די מעצבן בשם ויקטור, שדרש טיפ גדול בסוף ההדרכה (החלטנו לא לתת לו טיפ מפני שלא היינו מרוצים מההדרכה ומהדרך המאוד אגרסיבית שלו לבקש טיפ). לאחר מכן ניתנו לנו שעתיים להסתובב לבד באתר העתיקות המאוד מרשים, וזה היה לגמרי זמן מספק להסתובב, להצטלם ולקנות מזכרות בדוכנים בכניסה. המזכרות שקנינו שם היו יפות, מיוחדות ולא יקרות אז כדאי להקדיש קצת זמן גם לקניות. שימו לב שהאתר חשוף לשמש ומאוד מאוד חם, כך שמומלץ להצטייד בכובע, מים וקרם הגנה. יש מעט מקומות מוצלים, וגם בהם יש דוכני מזכרות אז אי אפשר כל כך לשבת ולנוח בצל. כשזמננו תם עלינו חזרה לאוטובוס ונסענו כשלוש שעות חזרה לפלאיה דל כרמן. הגענו בשעת ערב מאוחרת, עייפים ורצוצים.

לסיכום, אנחנו נהנינו מהיום עצמו אבל אין ספק שהחוויה של הטיול היא מאוד תיירותית. יש המון נסיעות ממקום למקום ומעט מדי זמן ליהנות מהמקומות עצמם. לדעתנו דחסו קצת יותר מדי אטרקציות ליום אחד. בדיעבד, יכול להיות שעדיף לנסות להגיע לאתר העתיקות עצמאית, כי כך יש יותר זמן לראות את העתיקות המרשימות וכך גם כמות הנסיעות קצרה יותר. זה אומר לוותר על המקומות היפים בדרך אבל למי שמתעניין בעתיקות עצמן כן היינו ממליצים להגיע עצמאית.

https://www.instagram.com/p/BgsoDGtAO0f/?taken-by=haconcierge

שייט בקטמרן לאיסלה מוחרס

יום הטיול הזה היה הרבה יותר מוצלח לדעתנו מהטיול לעתיקות ציצ'ן איצה. גם כאן, מיניבוס אסף אותנו מהמלון ולקח אותנו לנמל של קנקון. שם היינו צריכים לשלם מסי נמל אשר אינם כלולים במחיר הטיול (כולם משלמים אותם, זה נוהל ממשלתי). לאחר ששילמנו עלינו על הקטמרן והכיף התחיל! צוות כיפי ומצחיק שרקד ושר ועשה שמח, חבר'ה צעירים על הסיפון, מוסיקה מקפיצה, אלכוהול חופשי ללא הפסקה וכמובן ים כחול-שקוף ונוף מהמם. חופשה אמיתית. בדרך לאיסלה מוחרס עצרנו באזור שבו אפשר לרדת לשנרקל.

הצוות נותן חליפות הצלה וציוד שנרקול (אנחנו הבאנו משלנו) ומדריך מלווה את כל הקבוצה במסלול שנרקול מסוים. צריך להקפיד לשחות אחרי המדריך כי הזרמים בים מאוד חזקים ונסחפים במהירות. לתשומת לבכם – השנרקול דורש כישורי שחייה טובים כי מדובר בכחצי שעה של שחייה מאומצת יחסית. כמובן שבשל כמות האנשים באזור המים קצת עכורים וזה לא משתווה לצלילה (אם אתם בעניין אפשר לקחת טיול צלילה מאיסלה מוחרס או מקוזומל), אבל עדיין יצא לנו לראות לא מעט דגים צבעוניים ואלמוגים יפים. בסך הכל יש שם חיי ריף עשירים ויפים מאוד והמים כחולים שבא למות. כשמגיעים לאיסלה מוחרס ניתנות שעתיים להסתובב באי. אנחנו שכרנו קלנועית עם זוג ישראלי נוסף והסתובבנו קצת, אחר כך נזרקנו על החוף הלבן עם הקוקוסים ונהנינו מהשמש ומהמים היפים. לאחר הזמן החופשי, המשכנו למקום בו הוגשה ארוחת צהריים בסגנון בופה (טעים ומגוון). שם אפשר היה גם לשלם על אטרקציות נוספות כמו שחייה עם כריש חתול, או כניסה לבר קרח. אנחנו בחרנו לשכב על ערסל בין עצי הקוקוס, לעכל את האוכל ולהתבונן בים השקט והיפהפה. אחרי האוכל שטים בחזרה לקנקון, כשכל הדרך יש ריקודים ואלכוהול חופשי על הסירה.

לסיכום, זה קצת רחוק ממה שמבטיחים לכם בסוכנויות הטיולים (היו דברים בתכנית שלא קרו כמו שתי עצירות שנרקול נוספות ומצנח רחיפה מהסירה), אבל מדובר ביום טיול מושלם של הנאה צרופה. אוכל, אלכוהול, מוסיקה וים כחול – מה צריך יותר מזה?

https://www.instagram.com/p/BgtmamcgL4f/?taken-by=haconcierge
https://www.instagram.com/p/BgtnYInAF_t/?taken-by=haconcierge

מלבד טיולי היום שהזמנו מראש בתשלום, עשינו גם כמה טיולים עצמאיים:

חצי יום טיול לסנוטות

בכל חבל יוקטן פזורות סנוטות, שהן למעשה מקווי מים מתוקים, קרירים ונעימים. דומה קצת לסחנה או לגני חוגה למי שמכיר. את חלקן הסדירו לרחצה וניתן להיכנס אליהן בתשלום. בדרך בין פלאיה דל כרמן לטולום יש מספר סנוטות הממוקמות זו לצד זו. לכולן ניתן להגיע בקלות רבה בקולקטיבו שנוסעים הלוך וחזור. בפלאיה יש תחנת קולקטיבו ממנה ניתן לצאת וכשאתם רוצים לחזור כל שעליכם לעשות הוא לצאת אל הכביש הראשי ולסמן להם כשהם עוברים (יש עליהם סימון שהם קולקטיבו, אתם לא תפספסו אותם והם לא יפספסו אתכם). עלות הנסיעה היא קבועה – 35 פסו לאדם. אפשר גם לקחת מונית מפלאיה לסנוטות אבל המחיר הרבה יותר יקר – כ-200 פסו לנסיעה (אחרי מיקוח). עלות הכניסה לכל אחת מהסנוטות היא די זהה, ונעה סביב ה-100 פסו לאדם. אפשר לעבור ביניהן בהליכה רגלית בדרך עפר.

אנחנו החלטנו ללכת על הסנוטה הראשונה, הגדולה והידועה ביותר – סנוטה אזול (Azul) הקרויה על שם צבע המים. בכניסה ניתן להשכיר חליפות הצלה וציוד שנרקול אבל אין באמת צורך כי המים יחסית רדודים. יש אזור אחד שבו המים עמוקים ושם גם יש מקפצה למים, אבל ברוב הבריכות אפשר לעמוד בלי בעיה. בעיקרון אסור להכניס לשם אוכל ושתיה ואסור להימרח בקרם הגנה על מנת להגן על הסביבה האקולוגית, אבל אף אחד לא באמת בודק ואין שם ממש פקחים. מחירי האוכל והשתייה בכניסה יקרים מאוד. אנחנו הבאנו מים ונשנושים וראינו שכולם עשו כמונו. יש שם גם שירותים לשימוש המתרחצים אבל הם לא מאוד נקיים. התרחצנו בסנוטה ונחנו בספסלים בצל כחצי יום, היה מאוד נעים ונחמד, מנוחה מהחום הכבד. בילוי מעולה למי שמגיע עם ילדים וגם למי שלא. אפשר גם לשנרקל ולראות את הדגים היפים במים. הדגים קצת נושכים, כמו בספא דגים, למי שלא אוהב זה יכול קצת להציק. בקיצור – חוויה רגועה, נעימה ולא יקרה. מומלץ בחום (תרתי משמע).

https://www.instagram.com/p/BgtltYig0fC/?taken-by=haconcierge

חצי יום טיול לעתיקות טולום

למי שלא רוצה לנסוע רחוק עד צ'יצ'ן איצה, וגם למי שביקר שם ורוצה לראות עוד – אנו ממליצים על נסיעה לעתיקות המאיה בטולום. העתיקות נמצאות במרחק נסיעה מהעיר עצמה ואינן קרובות לעיר. העתיקות אמנם לא גדולות ומרשימות כמו בצ'יצ'ן איצה, אך מכיוון שהן ממוקמות על החוף השילוב של העתיקות אל מול הנוף הימי מקנה למקום אווירה מרשימה. בניגוד למה שחלק מהבלוגים והפוסטים שקראנו כותבים – לא ניתן לטפס על העתיקות עצמן. למי שמגיע עם ילדים שידע מראש שהטיפוס אסור. יש עתיקות נוספות בעיר קובה (Coba) עליהן ניתן לטפס.

אנחנו הגענו לשם בנסיעה בקולקטיבו מאזור אקומל (כ-20 דקות) שעלה לנו 35 פסו לאדם. למגיעים מפלאיה זה ייקח כ-45 דק' נסיעה בעלות כפולה. תבקשו מהקולקטיבו להגיע לעתיקות של טולום ולא לעיר עצמה. הם מכירים את המקום היטב. הקולקטיבו מוריד אתכם על הכביש הראשי ומשם יש הליכה של כחצי ק"מ עד הכניסה הראשית. בדרך ישנם דוכני מזכרות, דוכני מזון ושתיה וכמובן דוכני טיולים שמציעים לכם הדרכה בתשלום וכרטיסי כניסה. זה קצת מבלבל כי אתם עלולים לחשוב ששם קונים את הכרטיסים מפני שבשלטים של חלק מהדוכנים כתוב Official Tickets אבל אל תפלו בפח ותמשיכו ללכת ברגל בכביש הגישה עד שתגיעו לכניסה הרשמית – אתם תזהו שמדובר בכניסה הרשמית כי זה נראה כמו כניסה לכל שמורת טבע של החברה להגנת הטבע בארץ. יש גם רכבת שנוסעת מהכביש הראשי לכניסה הראשית לאתר העתיקות בעלות של 50 פסו לאדם. תלכו אחרי גל האנשים, אתם לא תפספסו.

כרטיס כניסה עולה 70 פסו לאדם. האתר עצמו גדול מאוד ויש בו שני מסלולי הליכה – אחד שהולך בין העתיקות ושני שעולה לתצפית לאורך המצוק מעל הים. מומלץ להתחיל עם המסלול העליון ואז לחזור דרך העתיקות. חשוב מאוד להצטייד בכובע, קרם הגנה ומים כי רוב אתר העתיקות חשוף לשמש. העתיקות מאוד יפות, ובמיוחד הנוף המשגע לים. למי שמעוניין, יש ירידה מתוך אתר העתיקות לחוף רחצה. כשאנחנו היינו שם הוא היה עמוס במתרחצים. חדי העין שבניכם ימצאו שפע של חיות בר בתוך מתחם העתיקות, בעיקר איגואנות שיוצאות להשתזף בשמש ומסתוות בין הצמחים והסלעים. פז הסתובבה והצביעה עליהן ("ראית את האיגואנה?") ורוני לא הפסיק לצלם אותן, כי לא כל יום יוצא לך להיות מרחק נגיעה מלהקת איגואנות שמשתזפות על הסלעים. והן התנהגו כדוגמניות מופת ועשו פוזות למצלמה. חוויה נהדרת לחובבי הארכאולוגיה והטבע.

https://www.instagram.com/p/BgsonRCA-zp/?taken-by=haconcierge

חצי יום טיול לחוף הצבים באקומל

חוף הצבים המפורסם של אקומל נמצא במרחק נסיעה קצר מפלאיה (כחצי שעה) וניתן להגיע אליו בקולקטיבו בעלות של 35 פסו לאדם. יש קצת הליכה חשופה לשמש מהכביש הראשי עד הכניסה. בדרך יש דוכני טיולים שמציקים שתשלמו על מדריך. אפשר להמשיך ללכת בנימוס. החוף הוא מפלט לצבי ים המגיעים לאכול מהאצות ומהעשבים הימיים שנמצאים באזור. חשוב להגיד שהחוף כבר אינו מה שהיה פעם. בעבר ניתן היה לשנרקל בכל האזור באופן חופשי, אך עם השנים המקסיקנים הבינו שיש פה פוטנציאל עסקי וסגרו חלק גדול מהים לתשלום בלבד.

כיום זה מחולק לשני חלקים – החלק החינמי לחלוטין שבו ניתן לשנרקל חופשי אך סיכוי נמוך מאוד שתראו בו צבים (אין בו את הצמחים אותם הם אוהבים לאכול) והחלק בתשלום שמסומן במצופים בצבע אדום. החלק הזה כבר עמוק יותר (לא ניתן לעמוד, צריך לשחות) ולשם הצבים מגיעים לאכול. האזור המסומן הוא למעשה מסלול שניתן להיכנס אליו רק עם מדריך מוסמך בתשלום. במקום ישנם מדריכים מוסמכים רבים מכל מיני סוכנויות, ופקחים שמקפידים שנכנסים לאזור המסומן רק עם מדריך. בבלוגים ופוסטים רבים ראינו אנשים שכתבו שאפשר לשחות בלי מדריך ולא אומרים לך כלום – כנראה שזה כבר לא נכון. אנחנו ניסינו ונעצרנו ע"י פקח בקייק שמנע מאיתנו להיכנס ללא מדריך. עלות שנרקול עם מדריך היא 30 דולר או 500 פסו לאדם (יקר מאוד באופן יחסי) ויש הבטחה שאם לא תראה צב יוחזר לך הכסף.

אנחנו שילמנו למדריך צעיר וחמוד בשם דידייה, סטודנט לרפואה שמממן את הלימודים שלו באמצעות הדרכת תיירים במקום.  נתנו לנו חליפות הצלה, לוקרים ואפשר גם להשכיר ציוד שנרקול במקום (לנו היה מהבית). דידייה הסביר לנו על האזור ועל הצבים ועשה באמת מאמץ גדול להביא אותנו למקומות בהם נוכל לראות אותם. משך ההדרכה הוא שעה, במהלכה ראינו שלושה צבים למשך כמה שניות. מכיוון שמדובר באזור עם אצות מיוחדות לא מגיעים לשם הרבה דגים, כך שבעיקר רואים את הצבים ועטלפי ים. לא רואים שום דבר אחר. המדריכים מודיעים אחד לשני איפה יש צב וככה כולם מתקבצים לאותו אזור. יש שם גם טיולי שנרקול בסירות שלוקחות אתכם יותר לעומק בתשלום הרבה יותר גבוה. לכל מדריך מותר לקחת עד 12 תיירים ביום כדי שכולם ירוויחו כסף, ויש פקחיות שרושמות אותם בכל פעם שהם יוצאים לים, כך שהתחרות על התיירים רבה.

לקראת הצהריים המקום נהיה מאוד עמוס אז אם החלטתם לנסוע כדאי להגיע מוקדם בבוקר או אחרי הצהריים. לפי דידייה, אין שעה טובה לראות בה צבים, כל הזמן הם שם. למי שרוצה לשהות בחוף עצמו לאחר השנרקול (חול לבן וקוקוסים, מאוד יפה) חשוב להגיד שהמלונות באזור השתלטו על כל חלקה טובה, והאזור המוצל עם המיטות שייך למלונות. יש גם שילוט שמודיע שמעבר לקו מסוים זה שטח פרטי של המלון, ופקחים שמסתובבים ומעיפים כל מי שאין לו צמיד של המלון. מה שמשאיר רצועת חוף מאוד צרה ושמשית להיזרק בה עם סדין או מגבת שהבאתם מבעוד מועד. לא כל כך נחמד, במיוחד אם חם. הצל פה עולה כסף. באופן כללי המקום מאוד מסחרי, מאוד מתוייר, ולדעתנו לא ממש שווה את הכסף. זה מגניב, אבל משיחות עם תיירים שהיו בחוף הזה לפני כמה שנים כנראה שהמצב התדרדר מאוד. אם יש לכם זמן – תסעו. אם לא – תוותרו.

https://www.instagram.com/p/BgsocPLA_VP/?taken-by=haconcierge

אלו טיולי היום שאנחנו בחרנו לעשות מפלאיה ומצאנו שהיא מאוד נוחה לטיול מסוג "כוכב". מקווים שגם אתם תיהנו מפלאיה דל כרמן כי היא מאוד נוחה ושימושית. ממנה גם יצאנו לאי הולבוש ולקנקון, עליהם תוכלו לקרוא בפוסטים הבאים שלנו.

לפוסטים נוספים ממקסיקו לחצו כאן

שיתוף:

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *