טיול בקובה – שום דבר אינו מובן מאליו

A VPN is an essential component of IT security, whether you’re just starting a business or are already up and running. Most business interactions and transactions happen online and VPN

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

נתחיל מגילוי נאות – כשנתחנו בקובה חברת Turkish Airlines איבדה לנו את המזוודות. לאחר מהמורות, תהפוכות רבות וחלמאות של טורקיש אריילנס, שהתנהגו בצורה באמת מזעזעת (ממליצים בחום להימנע מלטוס איתם), קיבלנו את המזוודות ממש דקות ספורות לפני שהמראנו ליעד הבא שלנו – מקסיקו. כך שבמשך 9 ימי טיול נאלצנו להסתדר עם מה שהיה בתיקים האישיים, במדינה בה קשה למצוא מוצרי צריכה בסיסיים כמו תכשירי היגיינה ובגדים. הייתה חוויה מאתגרת, יש לומר. סטייל המירוץ למיליון פוגש את הישרדות. אבל שרדנו את זה כדי לספר, והנה המסר המרכזי שלנו – קובה היא מדינה נהדרת, ששווה לטייל בה בהחלט. אבל! צריך להתכונן אליה היטב, פיזית ונפשית. להיות מתוכננים מראש אבל גם לדעת לזרום. ובעיקר, להימנע ככל הניתן מבעיות ביורוקרטיות כמו אובדן מזוודות, אובדן מסמכים או היתקלות עם כוחות ביטחון. בקובה צריך ללכת על בטוח, כי למרות שחלק מהקובנים יסתכלו עליכם כמו על שטר מהלך, כסף לא קונה כאן הכל! יש דברים שפשוט אין.

האם טיול בקובה זה בשבילכם?

  • אם אתם מחפשים יעד לירח דבש קלאסי – לא טיול בקובה.
  • אם אתם מחפשים יעד עם נופים מטורפים וטרקים מרהיבים – לא טיול בקובה.
  • אם אתם מחפשים יעד קולינרי – ממש לא טיול בקובה.

אז למה כן טיול בקובה? בזכות התרבות, האנשים, המוסיקה, המכוניות יפות, הבתים הצבעוניים והחשיפה לעולם אחר, שונה מאוד משלנו.

מה מאפיין טיול בקובה

קובה היא מדינה קומוניסטית שנתקעה בזמן. במשך עשורים רבים בהם אנחנו והעולם המערבי כולו התקדמנו לעבר עולם קפיטליסטי ממוסחר, עולם בו אבדה התמימות – קובה נותרה מנותקת ורחוקה מתאוות המערב. המכוניות האמריקאיות הוותיקות המהוות פריט אספנות בכל מקום אחר, הן כאן אמצעי התחבורה העיקרי והפופולארי, כשם שתיתקלו במזדה ויונדאי בארץ.

המכולות הקטנות שעובדות בשיטת ה"חלוקה" המוכרת למי מאיתנו שנולד בקיבוץ – מגיעים עם תלושים המייצגים את כמות הנפשות במשפחה ומקבלים במחיר מסובסד מוצרים בסיסיים כמו אורז, ביצים ושעועית. הכבישים שבנויים עם שלושה נתיבים, אחד לסוסים, אחד למכוניות ואחד למשאיות. ילדים שקושרים שקית ניילון לחוט ומשחקים בה כבעפיפון. הכל אחר. כאילו נכנסתם למכונת זמן וחזרתם אי שם לשנות השבעים.

ההגדרה שלהם למוצרי צריכה בסיסיים שונה מאוד משלנו. נראה לנו לגיטימי שבכל מקום יש אינטרנט, שיש לנו כמות בגדים שאנחנו בכלל לא מספיקים ללבוש בארון, שסבון זה מובן מאליו. לקובנים זה ממש לא. הם עומדים בתור לקבל את קצבת הסבון החודשית שלהם, וכשנגמר – מחכים לחודש הבא. הבעלים של הקאסה בה ישנו בטרינידד התבאס בוקר אחד כשהחלבן לא עבר ליד הבית בעודו עומד עם בקבוק פלסטיק בחוץ ומחכה לו, כי עכשיו זה אומר שאין לו חלב. לנו, התיירים, הוא שמר חלב במיוחד. אבל בשבילו הבוקר לא יהיה. זאת תפיסת עולם שצריך להיכנס אליה ולנסות לקלוט עם כל הקושי. זה רחוק מכל דבר שאנחנו מכירים, שהתרגלנו אליו, שלימדו אותנו.

האם קובה היא מדינת עולם שלישי?

למי מכם שקצת נבהל וחושב שמדובר במדינת עולם שלישי – זה לא בדיוק נכון. העוני בקובה הוא עוני מסוג אחר. הוא כמעט בלתי נראה. אין הומלסים ברחובות – לכולם יש בית. כולם מקבלים בריאות מהמדינה, חינוך חינם (כולל אוניברסיטה!), וקצבה חודשית של מזון, בגדים ומוצרי היגיינה. אבל שם זה נשאר. הכל מאוד בסיסי. אין בקובה קניונים או חנויות בגדים בשפע, גם לא מוצאים בגדים בשוק (מלבד שמלות לתיירות, שגם הן עשויות מבדים זולים). המקומיים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות פלאפון, מחשב או טלוויזיה. המשכורת הממוצעת בקובה היא 25 דולר לחודש. בשביל לצאת לחו"ל הם נאלצים לשלם מס יציאה בגובה 35 דולר, ולרוב האנשים מדובר בסכום גדול עד בלתי אפשרי. מי שיש לו קרובים שגרים בחו"ל מקבל קצת כסף ומשלוחים של מוצרים מהמערב, מי שלא חי חיים פשוטים ומאוד מאוד דלים.

ובכל זאת, הקובנים מאושרים, רגועים, שמחים ומחייכים, מנגנים ושרים, רוקדים סלסה, מעשנים סיגרים ושותים רום. זה העולם שהם מכירים, הם לא מכירים משהו אחר. הם לא חשופים לכל השפע שהעולם שלנו הרגיל אותנו אליו, ולכן טוב להם בשלהם. אין ספק שהחיים קשים, אבל כולם באותו מצב באותה הסירה.

המוטו של הקובנים הוא "טרנקילה" – תירגע. הזמן שונה משלנו, הקצב אחר. הכל הרבה יותר איטי. אף אחד לא עובד מהר וגם לא יזדרז בשבילכם. ככה זה כשאין תמריצים. הם אלופים בבירוקרטיה ואלופים בלמשוך את הזמן. החל מפקידת המכס בשדה התעופה שבדיוק הלכה לאכול צהריים אז כולם עכשיו מחכים שהיא תחזור ועד המלצרים במסעדה שאולי הבינו מה אתם רוצים והלכו לאיטם לקחת הזמנה משולחן אחר, ואז בעצלתיים העבירו את ההזמנה למטבח, והטבח עכשיו מתחיל להכין ומה שמגיע אליכם כעבור חצי שעה המתנה הוא אולי במקרה הטוב מה שביקשתם…

מה קורה היום בקובה?

בשנים האחרונות קובה מאוד נפתחה למערב, ועם כמות הקובנים שחיים בגלות, קשה מאוד לחסום את הקידמה מלהגיע גם לרחובות קובה. לכן היום קצת יותר קל לעשות טיול בקובה. היא הפכה להיות הרבה יותר תיירותית (לטוב ולרע) ואפשר להיתקל ברחוב בנערים עם פלאפון ששומעים שירים של ריהאנה. ככה שמי שעדיין רוצה להרגיש את החוויה האותנטית, כדאי שיקנה כרטיסי טיסה בהקדם. כי ממש עוד מעט הכל ישתנה לחלוטין ופיסת הזהב הזאת תיעלם בתהומות הקפיטליזם האכזרי.

מי שבוחר להתמודד עם האתגר ולטוס לטיול בקובה, כדאי שיקרא הרבה (בעיקר פוסטים של מטיילים, כמו זה שאתם קוראים עכשיו) וילמד מניסיון של אחרים. זה בדיוק מה ששמנו לנו כמטרה בסדרת הפוסטים הקרובה על קובה – לתת לכם את כל העצות לטיול, החל מתכנון המסלול וההכנות לטיול (ויזה, טיסות, הזמנת קאסות) ועד עצות להתנהלות בשטח, בשגרה ובמצבי חירום, לא עלינו. מקווים שנוכל לסייע למי שמתכנן לטוס לטיול בקובה אפילו בקצת לתפוס את מה שהוא הולך לחוות כי אין ספק שמדובר באחד המקומות היחידים בעולם (ולא לאורך זמן) שבו אפשר לחזור אחורה בזמן ולחוות עולם הולך ונעלם.

לקריאה על המלצות נוספות, המסלול שעשינו והחוויות שלנו בקובה לחצו כאן.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

השארת תגובה

פוסטים נוספים שיעניינו אותך

ביטוח נסיעות לחו''ל

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *