את ירח הדבש שלנו במקסיקו החלטנו לסיים ב"עיר הבירה" של מחוז ריביירה מאיה – קנקון (Cancún). מי לא שמע על קנקון, עיר הנופש האולטימטיבית. היא כל כך תיירותית שממש לא מרגישים בה את מקסיקו. החופים היפים עם הקוקוסים מלאים בתיירים אמריקאים, כולם דוברים אנגלית שוטפת, התפריטים באנגלית, השילוט באנגלית ובכל מקום משלמים בדולרים. למעשה, כשטסנו מקנקון ליעד הבא שלנו – מיאמי, כמעט ולא הרגשנו בהבדל…
הרעיון מאחורי ההגעה שלנו לקנקון היה להיות לילה אחד לפני קרובים לשדה התעופה. אבל למעשה, לא ממש היה צורך בכך שכן בנסיעה קצרה מפלאיה דל כרמן אפשר להגיע בקלות לשדה התעופה. אבל בכל זאת, היה נחמד להיחשף למקום נוסף במקסיקו שלא ראינו קודם לכן.
קנקון מחולקת לשני אזורים – העיר עצמה, ורצועת החופים הארוכה. רוב התיירים הפוקדים את קנקון מגיעים לרצועת החופים. שימו לב שבין החופים עצמם אין ממש מדרכות או טיילת שאפשר ללכת בה ממקום למקום. אפשר ללכת לאורך החוף או לנסוע באוטובוס ממקום למקום. הרעיון שעומד בבסיס העניין הוא שתצאו כמה שפחות מהמלון. רוב המלונות בקנקון הם על בסיס הכל כלול, ואתם אמורים לעבור מהבריכה אל החוף, ומהחוף אל הבריכה. לא יותר מזה. ואכן, תוכלו למצאו בקנקון מלונות פאר, רזורטים ענקיים ומפנקים, חופי ים מרהיבים, אוכל מקיר לקיר וכל מה שחשקה בו נפשכם. אנחנו חשבנו שזה קצת טו מאצ' והעדפנו את פלאיה דל כרמן על פני קנקון, אבל למי שמחפש ירח דבש בטן-גב פירסט קלאס – קנקון היא המקום בשבילכם.
תחבורה בקנקון
שדה התעופה של קנקון, בו נוחתים כשמגיעים בטיסה בינ"ל, נמצא במרחק נסיעה מהעיר עצמה ומרצועת המלונות. הנסיעה לוקחת חצי שעה לפחות, ובשעות העומס אפילו יותר מכך. המוניות דופקות מחירים בשמיים. אפשר להתמקח ודי בקלות להוריד אותם במחצית המחיר, אבל זה עדיין די יקר (כ-300 פסו). אנחנו הגענו לקנקון כתחנה אחרונה בטיול שלנו במקסיקו מפלאיה דל כרמן. את הנסיעה עשינו באוטובוס של חברת ADO. הנסיעה הייתה ארוכה מאוד בגלל הפקקים והעצירות בדרך, ובדיעבד עדיף היה לשלם קצת יותר על מונית שתיקח אותנו ישירות למלון בקנקון. זה שווה את הנוחות והחיסכון בזמן.
בתוך רצועת המלונות של קנקון מתניידים באוטובוסים. צריך לצאת לכביש הראשי, ללכת לתחנה, וכשהאוטובוס מתקרב לנופף בידיים שיעצור. נהגי האוטובוסים שם נוסעים מהר ובאגרסיביות (קראנו להם "נהגי מירוצים" כי ככה זה הרגיש). כרטיס נסיעה עולה 12 פסו. יש תחנה בכל חור, וכל דקה מגיע אוטובוס אז זה די קל ונוח. הם יעצרו לכם גם אם אתם באמצע הרחוב ולא ממש עומדים בתחנה. הכל תופס.
אפשר גם לבקש מהמלון שיסדר לכם מונית אבל זה יקר ואין מוניות בתדירות כל כך גבוהה. מומלץ להתנייד באוטובוסים.
לינה בקנקון
מכיוון שתכננו לישון שם רק לילה אחד, החלטנו ללכת על מלון לא יקר במיוחד ובחרנו את Beachscape Kin Ha Villas & Suites. למרות שלא לקחנו תכנית של "הכל כלול" אהבנו מאוד את המלון. שדרגו אותנו לחדר גדול ומרווח עם נוף לים לכבוד ירח הדבש. הבריכה הייתה גדולה ומפנקת, והחוף הפרטי היה מאוד יפה ונוח. האוכל במלון היה סביר בהחלט והשירות היה אדיב ונעים. ממליצים מאוד למי שמחפש אופציה זולה יותר בקנקון. בתוך רצועת המלונות של קנקון יש אזורים בהם החופים יפים יותר ואזורים פחות יפים. באופן כללי האזור הצפוני של הרצועה הוא האזור של המלונות הזולים יותר, והאזור המזרחי הוא גם זה עם החופים היפים יותר. הרבה ישראלים ממליצים על מלון Hyatt Ziva. במהלך שיטוטינו בחוף ראינו אותו והוא אכן נראה מאוד מרשים ומפנק, אם כי הוא היה יקר בהרבה מהמלון שאנחנו לקחנו.
בכל זאת יצאתם מהמלון – מה עושים?
במרכז רצועת המלונות ישנו מרכז בילוי ובו מסעדות, ברים, מועדונים (גם מועדוני חשפנות) וחנויות מזכרות. במרכז הזה נמצא גם Hard Rock Cafe וגם מועדון הקוקו בונגו המפורסם (יש אחד זהה גם בפלאיה דל כרמן).
באופן כללי המסעדות יקרות מאוד במתחם הזה, ועדיף לדעתנו להישאר לאכול במלון. אבל למי שמעוניין בבילוי ערב – זה המקום.
קוקו בונגו – באופן כללי אנחנו חושבים שמדובר במהומה רבה על לא דבר. אל תתבלבלו – לא מדובר במופע, אלא במועדון מסיבות לכל דבר. עושים קצת יותר מדי באזז מהמסיבה הממוסחרת הזאת. לא תקבלו שם משהו שאתם לא מקבלים בכל אחד מהמועדונים מסביב, וכנראה שבמועדונים מסביב תהנו מאלכוהול איכותי יותר. גם אף אחד מהמועדונים מסביב לא גובה כסף על כניסה כמו הקוקו בונגו. את הכרטיסים קונים מנציגים שמסתובבים ליד המועדון ולובשים חולצה צהובה. אם תגידו להם שאתם מישראל הם יתנו לכם "מחיר מיוחד", או במילים אחרות – "המחיר הכי נמוך שלנו כי ממש אין לנו כוח להתמקח אתכם, ישראלים מעצבנים". המחיר המיוחד הוא 50 דולר לאדם והוא כולל כניסה לרחבהבלבד ובר פתוח. אפשר גם לשלם 30 דולר על כניסה לרחבה ללא בר פתוח – אנחנו חושבים שזה עדיף מפני שהבר הפתוח כולל בעיקר אלכוהול מזויף אם בכלל. אנחנו לא שתיינים גדולים, והיינו צריכים לשתות עשר כוסות לפחות בשביל להרגיש קצת השפעת אלכוהול. עדיף כבר לשלם על אלכוהול איכותי או לשתות אותו לפני באחד המועדונים מסביב. אפשר כמובן לשלם סכומים גבוהים יותר ולקבל שולחן מוגבה או כניסה למרפסת העליונה. בשני האזורים הללו יש שירות של מלצרים, אלכוהול קצת יותר משובח ויותר מקום לרקוד. ברחבה למטה מאוד צפוף ועמוס, מלוכלך ומיוזע. כולם רואים את המופע אז אפשר להיות ברחבה ועדיין ליהנות. במרכז המועדון יש במה שאליה מעלים בחורות לפי מדד יופי. מדי פעם יש עצירה במסיבה לטובת מופע קצר ואז הבחורות יורדות. הבמה גם הופכת במהלך הערב לבר. ישנה גם במה עליונה ומסכי ענק שמקרינים את מה שקורה במסיבה. המופע מתמקד בחיקוי של שירי רוק וסרטים אמריקאים מפורסמים – למען האמת, הוא לא מאוד מרשים או מיוחד. קיטש אמריקאי להחריד. בסופו של יום מדובר במסיבה "זולה" במחיר יקר. הנקודה החיובית היחידה הייתה השירותים הנקיים באופן מפתיע והמקצועיות של אנשי הצוות. לקראת סוף המסיבה הרגשנו קצת חנוקים ו"התפלחנו" למרפסת העליונה. אף אחד לא אמר לנו כלום למרות שהיו לנו צמידים שהעידו שאסור לנו להיכנס לשם. יש הרבה אנשים שסיפרו לנו שמאוד נהנו בקוקו בונגו. לנו זאת הייתה חוויה לא מאוד מוצלחת. כנראה שזה לא מתאים לכל אחד.
לסיכום, למי שמחפש מלון הכל כלול עם חווית נופש ברמה גבוהה – קנקון היא המקום הנכון. המטרה היא לא לצאת מהמלון, שכן אין יותר מדי מה לעשות בחוץ. בטן-גב לנצח. למי שמחפש חופשה זולה יותר וקצת יותר "עממית" עדיף להגיע דווקא לפלאיה דל כרמן. אין ספק שהחופים של קנקון מושלמים, אבל האווירה שם מאוד תיירותית ואמריקאית, ולנו זה קצת הפריע. כנראה שזה באמת תלוי באופי, אבל אנחנו מעדיפים מקומות קצת יותר עם אווירה מקומית. בכל זאת, הביקור הקצר בקנקון היה סיום יפה ונעים לטיול שלנו במקסיקו, והכין אותנו טוב לתחנה הבאה – מיאמי.
