בפרק הקודם של יומן המסע שלנו ביפן סיפרנו על החוויה המטורפת שהייתה לנו באוסקה, שם נחשפנו לסוג אחר של יפן, קצת יותר משוחררת וקצת יותר סוערת. אבל הסערה האמיתית עוד הייתה לפנינו. בתכנית הטיול המקורית רצינו לנסוע לעיר קטנה בשם קנזאווה (ביחס לטוקיו וקיוטו מהן באנו) שמהווה נקודת יציאה נהדרת לטיולים באלפים היפניים, אותם תכננו לעשות ברכב שכור. לרוע מזלנו, כמה ימים לפני כן החלו להגיע התראות על סופת טייפון המתקרבת לחופיה הדרומיים של יפן. יצאנו מתחנת שין-אוסקה לקנזאווה ברכבת השינקנסן (עלות של 15,580 ין לשנינו). בניגוד לנסיעה מטוקיו לקיוטו, כאן הרכבת הייתה ישנה יותר וחוויית הנסיעה הייתה מטלטלת תרתי משמע…
טייפון ביפן
כשהגענו לקנזאווה סופת הטייפון היג'יביס כבר החלה להכות בחוף הדרומי, בין היתר בטוקיו ובאזור האקונה והר פוג'י. אנחנו היינו בצפון האי המרכזי, ולכן לא חווינו את הטייפון במלוא עוצמתו, אך מזג האוויר היה סוער עד מאוד (לא משהו שאנחנו רגילים אליו כאן בישראל). יציאה לטיולי טבע הייתה מסוכנת מדי, ולמעשה גם היציאה מהמלון הייתה מאוד לא נעימה עם הקור, הרוחות והגשם שבחוץ. כך שנאלצנו לשנות מעט את התכניות, ולהישאר בקנזאווה יום נוסף מהצפוי.
מלון בקנזאווה
הגענו לקנזאווה והתמקמנו במלון Daiwa Roynet שהיה ממש צמוד לתחנה המרכזית של קנזאווה (שהיא יפה מאוד בפני עצמה). בתוך התחנה יש הרבה חנויות ומסעדות, וגם seven eleven שהתברר כשימושי. בצמוד לתחנה ישנו קניון גדול עם הרבה חנויות ועם מתחם אוכל ומסעדות בקומה 6.
המלון עצמו היה מאוד נוח, נקי ומסודר. החדר היה גדול ביחס למלונות אחרים בהם שהינו ביפן, ומזל שכך שכן נאלצנו לשהות בו הרבה זמן. היו בו מכונות אוטומטיות ומכבסה, ששימשו אותנו היטב בזמן השהייה הארוכה במלון. את ארוחת הבוקר של המלון ניסינו רק פעם אחת, והיא לא הייתה מאוד מוצלחת. שילוב של אוכל מערבי ואוכל יפני, לא הייתה שתיה קלה והמחיר לא היה שווה את האוכל. עדיף לאכול ארוחת בוקר בחוץ.
התניידות בעיר קנזאווה
ההתניידות בעיר קנזאווה היא במוניות או אוטובוסים, כך שהעובדה שהמלון שלנו היה ליד התחנה המרכזית הקלה מאוד על התנועה. התשלום הוא במזומן (לא מקבלים כרטיסי IC) ונעשה דווקא בירידה מהאוטובוס (מבלבל). מומלץ להכין את הסכום המדויק מראש, אבל גם אם אין לכם, תוכלו לפרוט במכונה שליד הנהג. הנהגים היו מאוד אדיבים וסייעו לנו להבין איפה אנחנו, לאן ללכת וכמה לשלם. התשלום הוא לפי תחנות, כאשר יש מסך המציג את התחנה ואת הסכום.
ישנם קווים מעגליים בשלושה צבעים שונים שעושים מסלולים שונים המגיעים לכל הנקודות המרכזיות, ובהם גם יש מידע וקריינות באנגלית. בהגיעכם לתחנה המרכזית, גשו לתחנת המידע לתיירים, שם יסבירו לכם על האוטובוסים ויתנו לכם מפה. שם גם אפשר לרכוש כרטיס חופשי יומי ב-500 ין לאדם (משתלם אם אתם מתכננים שלוש נסיעות או יותר באוטובוס). שימו לב שאי אפשר לרכוש את הכרטיס מהנהגים, רק בתחנה.
אטרקציות בעיר קנזאווה
גני קנרוקן
גני קנרוקן Kenrokuen נחשבים לגנים היפים ביותר ביפן. הגנים מורכבים משישה אלמנטים המאפיינים גן יפני מסורתי. לצופה הממוצע שאינו מבין באדריכלות גנים יפניים, מדובר פשוט בגנים מאוד יפים. בתקופה הזו (אוקטובר) הם היו בעיקר ירוקים עם ניצנים של שלכת פה ושם. היה מאוד יפה ונעים להסתובב בהם והקדשנו למקום כשעתיים טיול. הכניסה עלתה 320 ין לאדם. יש אפשרות לרכוש כרטיס משולב של הגנים ביחד עם טירת קנזאווה בעלות מופחתת, אבל אנחנו ידענו שלא נספיק את שניהם באותו יום ולכן נכנסנו רק לגנים.
רובעי הגיישות של קנזאווה
כשהחושך החל לרדת נסענו לרובע הגיישות של קנזאווה – Higashi Chaya – שהוא קטן משמעותית מרובע הגשיאמה בקיוטו וגם פחות פעיל. בערב הכל סגור וחשוך אבל הסתובבנו קצת כדי להתרשם מהמבנים.
כשנהיה קר, התיישבנו בבר חמוד מאוד בשם Oriental Brewing ליד הגשר שמעל הנהר, שם אכלנו פיצה ושתינו בירה שמכינים במקום בטעמים של יוזו ותה יפני.
רובע גיישות נוסף וקטן אף יותר הוא Nishi Chaya District שם נכנסו למוזיאון חינמי המדגים חדר מסורתי בו מתקיימים טקסי תה ומופעי גיישות. איש מבוגר שעובד במקום הסביר לנו על החדר ועל המאפיינים שלו ונתן לנו ברושורים עם הסברים. מקום חביב ביותר!
שוק הדגים אומיצ'ו
כמו שוק נישיקי בקיוטו, ושוק קורומון באוסקה, גם בקנזאווה יש שוק דגים בשם אומיצ'ו Omicho Market שהוא שוק גדול מאוד ומקורה, כך שניתן בכיף להסתובב בו גם בימים גשומים במיוחד (כמו זה שפקד אותנו). בקומה התחתונה יש את דוכני הדגים, הירקות והמצרכים הטריים. חוויה אמיתית של שוק.
בקומה העליונה ובקומת המרתף ישנן מסעדות. רוב המסעדות מגישות צלחות של דגים נאים ופירות ים, והמחירים גבוהים יחסית. אנחנו בחרנו דווקא במסעדת קארי יפני שהיתה במרתף. מזמינים במכונה בחוץ ומתיישבים. שתי גברות מבוגרות נחמדות מביאות אליכם את האוכל. בהתחלה קצת הסתבכנו, אז הן תרגמו לנו את מה שכתוב במכונה ועזרו לנו לבחור. מאוד נחמדות והאוכל היה מצוין! טעמנו לראשונה קארי יפני! איזה כיף (ולא חריף בכלל).
רובע הסמוראים
רובע הסמוראים Nagamachi Samurai District היה ריק ממבקרים כשהגענו אליו (כנראה בגלל הגשמים). יש בו מספר מוזיאונים קטנים באזור המציגים את חייהם של הסמוראים. אם אתם מבינים בהיסטוריה ובתרבות של יפן אולי הם יעניינו אתכם. אותנו התצוגה קצת שיעממה כי לא הבנו ממנה כלום (גם אחרי שקראנו את ההסברים). להסתובב ברובע זה נחמד, אבל הגענו להבנה ולמסקנה שאין סיבה באמת להיכנס לכל המוזיאונים הקטנים האלה ולשלם דמי כניסה של 300 ומשהו ין על כל אחד מהם…
מקדש אויאמה
מקדש Oyama Shrine ייחודי בזכות שער הכניסה. את השער בנה אדריכל הולנדי לכן הוא מאוד שונה במראה שלו (ומאוד יפה ומרשים). המקדש עצמו יפה מאוד ובסמוך לו יש גנים יפניים עם שביל עץ שהולך מעל לבריכות מים עם דגים. מקום מקסים ומעורר השראה ממש. הכניסה אליו חופשית.
טירת קנזאווה
הטירה נמצאת בפארק גדול עם גנים סביבה. הגנים היפניים יפים מאוד והכניסה אליהם חופשית. ישבנו לנוח קצת על אחד הספסלים וצפינו בגנים היפים.
הטירה עצמה הרבה פחות גדולה ומרשימה מהטירה באוסקה, ולמען האמת אין סיבה מיוחדת להיכנס פנימה. בפנים יש בעיקר תצוגה של איך בנו את הטירה באמצעות קורות עץ, ואפשרות לראות את הנוף מהטירה לפארק שמסביב. עלות הכניסה היא 320 ין לאדם, ויש כרטיס משולב לכניסה לטירה ולגני קנרוקן. כאמור, לדעתנו מיותר.
מבשלת סאקה בעיר קנזאווה
עוד פעילות מעולה ליום גשום וסוער היא מבשלת הסאקה שנמצאת מעט יותר מרוחק מהמרכז – Fukumitsuya Sake Brewery, אליה הגענו באוטובוס. עוד באותו בוקר ביקשנו מהפקיד במלון לתאם לנו סיור. כדאי להזמין מקום מראש כי כשהגענו הסיור כבר היה מלא. בתקופה הזו של השנה (אוקטובר) יש להם רק שני סיורים ביום של 30 דק' ובהם מקבלים הסבר מפורט, רואים סרטון וטועמים שלושה סוגים של סאקה. המוכרת בחנות אמרה לנו שבתחילת נובמבר הם מתחילים להפעיל גם סיורים ארוכים יותר של 90 דק' הכוללים גם סיור במבשלה עצמה וצפייה בתהליך ייצור הסאקה.
את הסיור הדריכה במקצועיות רבה אחת מהעובדות במקום שנתנה לנו הסברים מפורטים באנגלית מצוינת על המבשלה, על תהליך הייצור ועל הסוגים השונים של הסאקה. זו מבשלה שמתמחה בייצור סאקה מסוג ג'ונמאי, המיוצר אך ורק מתוצרי אורז ללא תוספות. לאחר מכן צפינו בסרטון (מצוין) באנגלית המסביר על תהליך הייצור, וטעמנו שלושה סוגים של סאקה תוך הסברים מפורטים של המדריכה. היה מעניין וטעים ובעיקר פעילות נהדרת לזמן גשום! בסוף שאלנו אותה ואת המוכרת שאלות "בפרטי" והן נתנו לנו לטעום עוד מספר סוגים של סאקה בבר של החנות. כל הסיור והטעימות הינם ללא תשלום. אנחנו נהנינו מאוד ואהבנו את הסאקה ולכן קנינו גם כמה למזכרת… מאוד מאוד מומלץ!
ארוחת בוקר וארוחת ערב בקנזאווה
את ארוחות הבוקר שלנו אכלנו במאפייה שנקראת German Bakery שנמצאת בתחנת הרכבת המרכזית של העיר. אתם אוספים לכם מאפים על מגש ומשלמים בקופה, שם אפשר להזמין גם קפה או תה. אפשר לבקש שיחממו לכם את המאפים. המחיר של טייק אווי נמוך מהמחיר של לשבת במקום, אבל בכל זאת אנחנו חושבים שעדיף לשבת לאכול כמו בני אדם לפני שמתחילים בטיול.
באחד הערבים יצאנו לארוחת ערב באיזיקייה (מסעדה/בר מקומי) בשם Fuwari Ajichi שהומלצה לנו על ידי "היפנית הקטנה" הלא היא אורית מצא שגב המדהימה. רוצים לשמוע את הראיון שעשינו עם אורית על יפן? האזינו לפרק בפודקאסט "טרמינל". ואכן ההמלצה של אורית הייתה מדויקת! השפים היו אדיבים, הסבירו לנו על המנות ושירתו אותנו במסירות והאוכל היה פשוט נפלא. אכלנו מנות מפרודוקטים מקומיים וטריים והכל היה טעים בטירוף. בקומה למטה יש להם ישיבה על בר, ובקומה למעלה שולחנות למשפחות או קבוצות גדולות יותר.
שופינג בקנזאווה? יש דבר כזה?
למזלנו, בקנזאווה יש סניף קטן של יוניקלו באחד ממרכזי הקניות שבמרכז העיר, פעילות מושלמת ליום גשום במיוחד. בילינו מספר שעות בשופינג ביוניקלו, שם גם קנינו את המעילים המפורסמים ששימשו אותנו בהמשך בטיול באלפים. לא הצטיידנו למזג אוויר קר וסוער כל כך וזה היה רעיון מצויין לקנות את המעילים הללו שחיממו אותנו מאוחר יותר במסלול. זה דווקא נחמד להיות בסניף קטן יחסית, כי אז המבחר פחות מבלבל. ב-12 קומות של יוניקלו בגינזה בטוקיו פשוט הלכנו לאיבוד, כאן זה היה מאוד נעים. המחירים היו זהים בין הסניפים.
חובבי התקליטים ישמחו לשמוע שבתחנה המרכזית בקומה שמתחת לאדמה יש יריד גדול של תקליטים. אחרי חיפוש קצר רכשנו מספר תקליטים. אנחנו לא יודעים אם מדובר במשהו קבוע או ארעי אבל זה היה נחמד מאוד להיתקל ביריד תקליטים בקנזאווה, ולצאת עם כמה מציאות שאפשר יהיה להאזין להן בפטיפון שבדירתנו החדשה בארץ.
לסיכום
אנחנו ממליצים על שהייה של שני לילות מקסימום בקנזאווה, כיעד ממנו יוצאים לטיולים באלפים היפניים. בילינו בקנזאווה יותר זמן מהצפוי בגלל סופת הטייפון ומזג האוויר הגרוע שלא איפשר לנו לעשות כמעט שום דבר מלבד לנוח במלון, ובכל זאת מצאנו בה לא מעט אטרקציות להעביר את הזמן. אנחנו פחות התחברנו לקנזאווה, למרות שאחרים מאוד אהבו אותה. עניין של טעם. בפרק הבא של יומן המסע נספר לכם איך שכרנו רכב בקנזאווה ויצאנו לטיול ברכב שכור באלפים היפניים!
3 מחשבות על “יומן מסע טיול ביפן – פרק 8 – קנזאווה והטייפון”
איזה סיור נפלא עשיתם בקאנאזווה. למדתי מכם הרבה על אופציות טיול שמחדשות ומגוונות עבורי. מסתבר שהטייפון עשה לכם רק טוב עם קאנאזווה והעמיק את ההכרות שלכם עימה. התמונות מדהימות והאוכל…ממש בא לי לחזור!
הרבה מהחוויות בזכותך אורית אז תודה רבה!
גם לנו מאוד מתחשק כבר לחזור 😉
קנזאווה עיר אהובה עלי במיוחד.
תודה!