הגענו כבר לפוסט העשירי(!) בסדרת הפוסטים על הטיול שעשינו ביפן למשך חודש שלם. בפרק הקודם של יומן המסע סיפרנו לכם איך שכרנו רכב בקנזאווה ונסענו לטייל בטבע ובנופים היפים של אזור האלפים היפניים. אחרי הביקור בכפרים האותנטיים ובדרך הלבנה המרהיבה עם צבעי השלכת המאפיינים את עונת הסתיו ביפן, המשכנו בנסיעה לכיוון העיירה טקיאמה.
טקאימה היא עיירה ציורית, הנמצאת באזור האלפים היפניים ומהווה יעד תיירותי פופולארי בקרב מטיילים באזור. התקופה העמוסה ביותר לביקור בטקאימה היא הפסטיבל המתקיים בה פעמיים בשנה – בעונת הסתיו (אוקטובר) ובעונת האביב (אפריל), אשר במסגרתו מוציאים מן המוזיאון של העיר מרכבות ענקיות ומקושטות ומקיימים תהלוכה חגיגית ברחובות. תיירים מכל העולם מגיעים לטקאימה לצפות בפסטיבל וצריך להזמין מקומות לינה כשנה מראש על מנת לשהות בעיירה בזמן הפסטיבל. אנחנו פחות מחבבים עומסים שכאלה, וקיבלנו החלטה להגיע אל טקיאמה אחרי שכל ההמולה הסתיימה, כשבוע לאחר הפסטיבל. זו הייתה החלטה מאוד נכונה לדעתנו שכן הצלחנו ליהנות מהשקט והשלווה של העיירה.
ריוקאן בעיירה טקיאמה
ריוקאן הוא בית אירוח בסנגון יפני מסורתי, המאפשר לינה בחדרים בסגנון יפני. לינה בריוקאן היא לרוב יקרה יותר מלינה במלון בסגנון מערבי, אבל אנחנו ממליצים עליה בחום לפחות פעם אחת בטיול שלכם. בריוקאן שבו ישנו בטקיאמה החדר היה בסגנון יפני מסורתי – חדר אחד גדול, מצופה מחצלות (טטאמי), עם קירות מדפי אורז. השירותים היו מערביים ואוטומטיים, ואף הייתה מקלחת פרטית בחדר. למרות זאת, העדפנו לרחוץ באונסן של המלון (בית מרחץ מסורתי, מופרד בין גברים לנשים שבו הרחצה היא בעירום) שהיה חם ונעים לעומת הקור בחוץ, והעצים את החוויה האותנטית לדעתנו.
החנינו את הרכב בחניה של המלון (ללא עלות) ומיד בירכה אותנו עובדת הקבלה ועזרה לנו עם הדברים. מורידים נעליים בכניסה ומקבלים כפכפים להסתובבות במלון. המלון עצמו מעוצב באופן מאוד אותנטי, עם המון חפצי אומנות ואווירה ביתית. קיבלנו תה בכניסה בלובי, וקובץ עם הסברים באנגלית על חווית הלינה בריוקאן. המלון מאוד מנגיש את עצמו לתיירים וישנם הסברים באנגלית על כל פרט ופרט על מנת שתבינו ותחוו את החוויה המלאה של ריוקאן יפני.
החדר בריוקאן היה מצויד למשעי ונתן תחושה יוקרתית. בהגיענו חיכו לנו עוגיות על השולחן, וערכה להכנת תה עם הוראות הפעלה. בארון חיכו לנו חלוקי יוקטה חמודים. בכל מקום היו פתקיות עם הסברים באנגלית על המסורת היפנית ועל האביזרים השונים בחדר. איזה פינוק!
ארוחת הבוקר שאכלנו במלון למחרת הייתה בסגנון מסורתי, אך בניגוד לבוקר הקודם בו לנו במלון בכפרים ששהו בו בעיקר מקומיים, כאן החוויה הייתה הרבה יותר מונגשת ובהתאם גם האוכל היה יותר מותאם ל"חיך המערבי".
מסעדת סטייקים מעולה
אחרי שהתמקמנו במלון התחלנו להיות מעט רעבים. ניגשנו לקבלה ושאלנו היכן מומלץ לאכול. הן נתנו לנו קובץ מודפס עם רשימת מסעדות מומלצות בסגנונות שונים, אך מכיוון שהיה יום אחרי חג, רוב המסעדות היו סגורות. הפקידה בקבלה המליצה לנו על מסעדת סטייקים בשם One Pound בסמוך למלון ושלחה אותנו עם פתקית כדי שיקבלו אותנו יפה. המסעדה מעוצבת באופן מאוד קיטשי ונראתה מעט תיירותית. למרות זאת, השירות היה נפלא והאוכל היה לא פחות ממושלם – רוני הזמין סטייק עסיסי שהיה עשוי נהדר, ופז הזמינה תבשיל בקר בבישול ארוך (בסגנון גולש) שגם הוא היה טעים להפליא. הופתענו מאוד לטובה מהמסעדה. טקיאמה איננה עיר עם חיי לילה סוערים, ואין כל כך מה לעשות בה בלילה. זה הסתדר כי היינו עייפים מהיום הארוך אז חזרנו למלון לשינה מתוקה.
מה עושים בטקיאמה?
הדרך הטובה ביותר לטייל בעיירה טקיאמה – אופניים!
קמנו בבוקר אחרי לילה על מזרוני הפוטון שסודרו על רצפת החדר בריוקאן – להפתעתנו ישנו ממש טוב וקמנו ללא כאבי גב 🙂 . אחרי ארוחת הבוקר האותנטית, השאלנו אופניים מהמלון ויצאנו לטיול בעיירה. לדעתנו זו הדרך הטובה ביותר לחוות את טקיאמה. בכל מקום היו שבילי אופניים מסודרים, והיה מנעול מותקן על האופניים שאיפשר לנו להשאיר אותם בחלק מהמקומות לצד המדרכה ולהסתובב ברגל. חוויה נהדרת ומומלצת בחום!
בגדול הדבר הכיפי ביותר לעשות בטקיאמה הוא פשוט להסתובב בה ולספוג את האווירה. המבנים העתיקים והיפים באזור העיר העתיקה, והרחובות הציוריים שלה, בצירוף הנחל שעובר במרכז העיירה, הופכים אותה לפסטורלית ממש. הבנייה כבר הייתה מוכרת לנו מהאזורים העתיקים של קיוטו ומרובעי הגיישות הקטנים והציוריים של קנזאווה. תפסנו יום שמשי במיוחד לטייל בעיירה טקיאמה באופניים ושמחנו מאוד על כך.
שווקי הבוקר
בטקיאמה מתקיימים שני שווקי בוקר – הראשון הוא שוק Miyagawa שנמצא בעיר העתיקה. הוא גדול ותיירותי יותר וממוקם על גדת הנהר. בניגוד לשווקי הדגים באוסקה, קיוטו וקנזאווה, השוק הזה הוא ממש שוק איכרים עם אווירה של כפר. יש בו דוכני פרודוקטים טריים כמו ירקות ופירות (יקרים ביפן!), דוכנים של אומנים ומלאכת יד, מזכרות ומתנות, והרבה דוכני מזון טעימים ומיוחדים. אפשר להסתובב שם המון זמן, לשטוף את העיניים, לתקשר עם המוכרים החייכנים והאדיבים ולטעום מהמטעמים של השוק. אחרי שתעשו סיבוב בדוכנים ובחנויות שמסביב, רדו לסיבוב על גדת הנהר המקסימה, שם תמצאו דגי קוי זהובים ויפים וברווזים משכשכים במים.
במרחק דיווש קל של כמה דקות דרומה לאורך רחובות העיר העתיקה, חצינו את הנהר על גשר מקסים בצבע ורימיליון (אדום-כתום) אל שוק הבוקר השני Jinyamae שנמצא בסמוך לבניין הממשלה Takayama Jinya שהפך למוזיאון. השוק הזה קטן יותר ומאוד ממוקד בפרודוקטים טריים של החקלאים מהאזור.
העיר העתיקה של טקיאמה וגלידת סאקה משגעת
המשכנו לדווש ברחובות הציוריים והצרים של העיר העתיקה של טקיאמה באזור Sanmachi Suji ולספוג את האווירה שבה. בעיירה ישנן מבשלות סאקה רבות אשר להן חנויות לממכר סאקה, חלקן מאפשרות גם הסברים וטעימות. במבשלת הסאקה Harada קנינו גלידת סאקה! שהייתה טעימה ומרעננת מאוד.
ממש ממול הייתה מבשלת סאקה נוספת בשם Funasaka שהציעה סאקה כשר (היחיד שנתקלנו בו ביפן) – חפשו את השילוט בעברית.
במהלך השוטטות שלנו ברחובות העיר העתיקה של טקיאמה שמענו מוסיקה מתנגנת בעברית – עגלה חגיגית של חב"ד עם שירים לכבוד חג הסוכות. חג שמח! 🙂
שביל הליכה מקיף טקיאמה
יצאנו מאזור העיר העתיקה לכיוון טקיאמה המודרנית יותר ונסענו לאורך הרחוב הראשי עד שהגענו לתחילתו של השביל Higashiyama Walking Course – שביל הליכה מסודר עם שילוט באנגלית שאורכו כ-3.5 ק"מ ועובר במקדשים ואתרים שונים בעיירה טקיאמה. לא היה לנו זמן ללכת אותו, אבל ממש בתחילת המסלול היה פארק יפה עם מספר מקדשים ובסמוך לו בית קברות מעניין. עצרנו שם מפני שהמקום נמצא על גבעה מעל העיר, מה שאיפשר לנו לראות אותה קצת מלמעלה. חביב ביותר.
אי אפשר בלי עוד מקדש
משם דיוושנו בירידה אל מקדש Sakurayama Hachimangu המיוחד. במקדש זה מתקיים הפסטיבל המפורסם והידוע בכל שנה ב-9-10 באוקטובר. הכניסה למקדש חופשית והוא פתוח לאורך כל היממה. לאחר שעוברים את שער הכניסה, מצד שמאל יש אזור מנוחה שם אפשר לשבת ולאכול, עם שירותים ומכונות אוטומטיות. השירותים לא היו נקיים (נדיר מאוד ביפן). המקדש עצמו מאוד יפה ומרשים, ויש בו מספר מבנים יפים ומעוטרים, כשבחלקם ציורי אומנות המתארים אירועים בהיסטוריה של יפן. הסתובבנו בו כחצי שעה וצילמנו המון מהיופי שבו. בסמוך למקדש נמצא אולם התצוגה של המרכבות מהפסטיבל – Takayama Yatai Kaikan. עלות הכניסה היא 900 ין לאדם, ושעות הפתיחה הן 9:00-17:00. אנחנו העדפנו לוותר עליו כי רצינו להתחיל בנסיעה לכיוון היעד הבא שלנו – חמשת האגמים של פוג'י.
הבאן הכי טעים ביפן!
סיימנו את מסלול הטיול שלנו בטקיאמה וחזרנו לרחוב הראשי, שם ישנן חנויות ומסעדות לרוב. היינו צריכים לאכול משהו קטן וזריז ולצאת לחמשת האגמים של פוג'י, ובדיוק חלפנו עם האופניים ליד דוכן באנים. שתי צעירות חביבות קידמו את פנינו בחלון עם המוני באנים בצבעים שונים, וריח משגע. לא יכולנו שלא להיכנס. מסעדת המזון המהיר Kihachiro Beef Bun מגישה באנים חמים וטריים ממולאים בבשר בקר או בממרח שעועית מתוק. אפשר לבחור בין שלושה סוגים: לבן ממולא בבקר, ירוק (מאצ'ה) ממולא במחית שעועית, או לבן עם שומשום ממולא במחית שעועית. יש להם גם דילים עם בירה. קנינו אחד מכל סוג והתענגנו ממש! תה חם מקבלים ללא תשלום. אפשר לקחת או לשבת במקום. המקום מאוד מודרני וחדיש, יש אינטרנט אלחוטי, נקודות חשמל ושירותים מסודרים ונקיים. הבאן הכי טעים ביפן!
עוזבים את טקיאמה
בסיומו של חצי יום טיול בטקיאמה החזרנו את האופניים לריוקאן, אמרנו שלום לפקידות הקבלה החביבות ויצאנו לדרך ברכב השכור שלנו אל מחוץ לאלפים היפניים ואל היעד הבא שלנו – אזור חמשת האגמים והר פוג'י. התאהבנו בטקיאמה ובאווירה הפסטורלית שבה, ונהנינו בה מאוד. אנחנו ממליצים לשהות בה לילה אחד ולפחות יום שלם של טיול, כי אנחנו הרגשנו שלא מיצינו אותה עד הסוף בחצי יום. איך אומרים? תמיד כדאי להשאיר טעם לעוד!
