כשאנחנו מדברים על טיול מוזיקה בארצות הברית אנחנו מדברים על טיול בעקבות הבלוז, ג'אז, ריתמבלוז, בי בי קינג, אלוויס פרסלי, מאדי ווטרס, לואי ארמסטרונג ודיזי גילספי… ואת אלו בדיוק נסעו ההורים של פז לחקור במאי האחרון במסגרת טיול בניו אורלינס, ממפיס ושיקאגו (אנחנו עושים תחרות מי טס ליותר טיולים בעולם, בינתיים הם מנצחים…)
אז התחלנו את הטיול בניו אורלינס, העיר הגדולה בלואיזיאנה, היושבת על שפך המיסיסיפי למפרץ מקסיקו. היא הוקמה במאה ה- 18 על-ידי קבוצת מהגרים צרפתים וב- 1803 קנו אותה האמריקאים מנפוליאון, יחד עם כל רכישת לואיזיאנה. מאז ועד היום יש בעיר הזו "ריח" של קולוניה וקולינריה צרפתית, אם זה בארכיטקטורה, בשמות של הרחובות, המסעדות והחנויות וגם "קפה אולה" באמריקה – רק בניו אורלינס. ומכאן שזאת עיר באמת שונה בנוף האמריקאי.
ניו אורלינס היא ערש מוזיקת הג'אז שצמחה בסמטאות ובמועדונים של הרובע הצרפתי, בכיר נגני הג'אז בכל הזמנים הוא כמובן לואי ארמסטרונג ("סאצ'מו הגדול") שעל שמו נקרא שדה התעופה של ניו אורלינס. בניו אורלינס התמסרנו ללילות ארוכים של מוזיקה הפורצת ושופעת ברחובות הרובע הצרפתי, מכל פאב, בר, מסעדה, ובפינות הרחוב. הרובע הצרפתי הוא הרובע העתיק בעיר, רחובותיו צרים ומטופחים, הבניינים בני 2-3 קומות, בקומה השנייה בולטות מרפסות הפונות לרחוב, בהן ניתן לשבת, לשתות קפה או לאכול ולהביט אל הרחוב השוקק.
סצנת המוזיקה מתרחשת ברובע הצרפתי אל תוך הלילה. הרובע שוקק חיים בערב, ויש מה לעשות בו בכל שעות היממה, אך בשל החום (מזג האוויר בניו אורלינס דומה למזג אוויר טרופי- חם ולח) השעות הטובות לשוטטות הן אחר הצהרים והערב. החנויות נסגרות בסביבות השעה 19:00, הגלריות פתוחות לפחות עד 21:00, המסעדות, מועדוני המוזיקה, הפאבים, ברים, מדרחובים ועוד, פעילים אל תוך השעות הקטנות של הלילה.
יש מה לראות ולעשות בניו אורלינס גם בשעות היום, ולכן בבקרים טיילנו לאטרקציות שעליהן נפרט עוד רגע, בצהרים נחנו במלון, מזגן… או בריכה… כמה חםםם! ואחר הצהרים אל תוך הלילה יצאנו לבלות ברחובות הרובע הצרפתי.
מתי כדאי לבקר בניו אורלינס?
מזג האוויר בניו אורלינס חם ולח… טרופי וגשום – מומלץ להגיע בחורף, אז מזג האוויר חמים ונעים. שימו לב! פסטיבל המרדי גרא מתקיים בפברואר ואז יש עומס וצפיפות. למי שאוהב חוויית פסטיבל. אבל הכי חשוב – תגיעו בסוף השבוע – החגיגות מתחילות ביום חמישי ונמשכות עד יום שני בבוקר.
אפשר לשלב טיול בניו אורלינס גם עם ערים אחרות בארה"ב, כמו מיאמי למשל עליה כתבנו בפוסט הזה, או להמשיך את האווירה הטרופית במדינות מרכז אמריקה, כמו מקסיקו או קובה.
איך מתניידים בניו אורלינס?
בניו אורלינס אין צורך ברכב (חבל על הכסף), קל להתנייד בה ואפילו חובה לנסוע בקרוניות הישנות שנשמרו מאז הקמתה.
הקרוניות הוותיקות והקסומות
הקרוניות נוסעות ברחבי העיר (לאט לאט אבל מה יש למהר אתם בחופש לא?) עוצרות כמעט בכל קרן רחוב ופועלות 24/7. אלו קרוניות רכבת וותיקות, שנשתמרו מאז הקמתה של ניו אורלינס לפני כ- 200 שנה. הן עשויות עץ מקורי, החלונות פתוחים לרווחה והן שוקקות מקומיים ותיירים כאחד. הנסיעה בחשמלית היא חוויה בפני עצמה והיא חלק מהטיול בעיר.נסיעה בקרונית מאוד זולה, 1.25$ לנסיעה חד פעמית, אך מומלץ לשלם 3$ ולקבל כרטיס יומי ל- 24 שעות, איתו ניתן לעלות ולרדת כמה שרוצים ומהיכן שרוצים. את הכרטיסים קונים על הרכבת עצמה. הקרוניות הירוקות נוסעות בנתיב שדרות צ'ארלס .Charles Ave, דרך רובע לפאייט. המסלול שלהן מעגלי, הן מגיעות לרובע הצרפתי, לרחוב קאנל .Canal St. וחוזרות עד לרובע לפאייט ודרומה ממנו. הקרוניות האדומות נוסעות לאורכו של רחוב קאנל, זהו הרחוב הדרומי של הרובע הצרפתי. אנחנו לא נסענו בהן, מאחר שמרחוב קאנל ניתן ללכת ברגל היישר לתוך הרובע הצרפתי בכל פינה שתבחר.
אפליקציית אובר (UBER)
תורידו לכם את האפליקציה ותתחילו להזמין. השירות עובד נהדר בניו אורלינס, 24 שעות ביממה, לא מאוד יקר אבל יותר יקר מהקרוניות. יתרון גדול אחרי ששתית 3 בירות לפחות, או יין, או קוקטייל. החוויה המתלווה לנסיעה באובר היא המפגש עם הנהג, אנחנו תמיד פתחנו בשיחה, וגילינו דברים מעניינים על העיר ועל התושבים שפגשנו, שווה!
בלחיצה כאן תוכלו לקבל במתנה החזר על הנסיעה הראשונה.
איפה מניחים את הראש? מלונות בניו אורלינס
אנחנו ישנו במלון דירות Avenue Plaza Resort בשדרות צ'ארלס. הדירות מרווחות וכוללות מטבח מאובזר ומקרר. אין שרות חדרים או ארוחת בוקר, אך המקום נקי, שקט, יש בריכה וחדר כושר גדול. והכי חשוב, הגישה נוחה בחשמלית לרובע הצרפתי. במרחק הליכה קצר מהמלון נמצא גם בית הקברות לאפייט – אחד מאתרי התיירות הידועים של העיר, ובכלל נעים ונחמד ללכת בשדרות הרחבות של רח' צ'ארלס ולהתרשם מהבתים הישנים והיפים ששמרו על הצביון של המאה ה- 19.
ברוב המלונות בניו אורלינס, ובכלל בארה"ב, אין ארוחת בוקר, ואם יש היא מאוד בסיסית ולכן בכל מקרה כדאי להתחיל את היום בדיינר המקומי עם שפע אפשרויות של ארוחת הבוקר האמריקאית.
איפה מבלים? המועדונים של ניו אורלינס
את היום צריך לחלק ל"סיורי יום" ובעיקר "סיורי לילה" – נתחיל בבילוי הלילה – הרי באנו לשמוע מוזיקה לא?
רחוב בורבון – עיקר האקשן מתקיים סביב .Bourbon St – זה הרחוב המפורסם שבו מתקיים גם הקרנבל המפורסם מארדי גרא בחודש פברואר. הרחוב חוצה את הרובע הצרפתי לרוחבו, נסגר בערב והופך למדרחוב. לאורכו שפע מסעדות- רק לבחור ולהיכנס. האוכל דומה בכולן, ושפע ברים ובהם מופעי מוזיקה. המוזיקה מאוד מגוונת, רוקנרול, ג'אז, בלוז, וקנטרי, רוב המופעים מתחילים סביב 21:00 ונמשכים לתוך הלילה. לרוב הכניסה חופשית, הקהל עומד ורוקד, יש מעט מאוד מקומות ישיבה ולא יחייבו אתכם לקנות שתיה, לעיתים גם כשתרצו יהיה לכם קשה לחצוב את הדרך לבר.
במרפסות הקומה השנייה בבניינים הצרפתיים שלאורך הרחוב, עומדים עשרות אנשים ומשליכים על העוברים ושבים מחרוזות צבעוניות. לקח לנו זמן "לפצח" את חידת המנהג המפתיע, אך לבסוף גילינו כי מקורו בחגיגות המרדי גרא (יום שלישי השמן) המתקיימות בפברואר בניו אורלינס. אז נהוג כי הגברים העומדים מעל המרפסות, משליכים את השרשראות לעבר נשים ברחוב בתקווה ובניסיון שיחשפו את גופן.
בשאר ימי השנה שאינם ימי החגיגות, מושלכות השרשראות לרחוב בשפע, אך הדבר נעשה בהומור, ולא ראינו שנשים חושפות עצמן לעיני הגברים במרפסות. צבעי השרשראות הם כצבעי המרדי גרא, ירוק (מסמל אמונה), סגול (מסמל צדק) וזהב (מסמל כוח). רק בבורבון סטריט ראינו מנהג זה.
ובכלל, רחוב Bourbon מיוחד בהתרחשויות הקיימות בו, אל תוך הלילה האווירה בו נעשית יותר "חופשית", האלכוהול חוגג ותיראו שיכורים רבים, לעיתים מתפתחות תיגרות, המוזיקה הנשמעת במועדונים מודרנית יותר ורועשת. כוחות משטרה מרבים להסתובב ולשמור על העוברים והשבים אם צריך.
נמליץ על Bourbon O bar – בר מוזיקה הזכור לנו לטוב, עם הרכב כלי נשיפה כולל חצוצרה טובה, טרומבון ותופים עם שירה מצוינת, ומקומות ישיבה.
למרות שרחוב בורבון מאוד מפורסם וידוע, הוא עמוס וצפוף וככל שהלילה מעמיק הוא הופך ליותר ויותר סליזי, לכן אנחנו ממליצים מעבר לערב הראשון, את עיקר סצנת המוזיקה לבלות ברחוב Frenchman, לשם באים באמת על מנת לשמוע מוזיקה.
רחוב פרנצ'מן – Frenchman נמצא בקצה השני של הרובע הצרפתי, לא רחוק מנהר המיסיסיפי. לאורכו, וברחובות היוצאים ממנו ניתן למצוא מסעדות רבות, פאבים וברים ובהם מופעי מוזיקה בכל מגוון הסגנונות, וברמה טובה יותר ממה שתמצאו ברחוב בורבון.
מועדון מאוד ידוע הוא The spotted Cat Music Club, המועדון מאוד קטן וצפוף, וגם אם המוזיקה מאוד איכותית קשה ליהנות מחוויה של סרדין בקופסא, יחד עם זאת הוא ידוע בכך שלעיתים פוקדים אותו אומנים מפורסמים ללא הודעה מראש, אולי תגיעו ותופתעו. לידו תמצאו זה ליד זה מועדונים רבים, מהם בוקעת מוזיקה בסגנונות שונים – פשוט תכנסו ותיהנו.
ברחוב Decatur ליד ה- French Market נמצא מועדון בשם BB King – עלות כניסה 5$ וניתן גם לאכול שם ארוחת ערב. בכל שעה עולה להקה אחרת, הלהקות מנגנות בעיקר רוקנרול וריתם אנד בלוז ומי שחשקה נפשו מוזמן לרקוד על הרחבה – מאוד מומלץ.
לא רחוק משם יש מועדון-מסעדה בשם Palm Court Jazz Cafe. גם הוא דורש דמי כניסה, המוזיקה בסגנון ג'אז ורגטיים, הרכב מאוד גדול על הבמה כולל טרומבון, חצוצרה, קונטרבס, פסנתרנית (גברת לשם שינוי) וכמובן תופים (מתופפת גם כן), מוזיקה מצוינת ואוכל טוב אך קצת יקר.
בין לבין כדאי ומומלץ לעצור ליד נגני וזמרי הרחוב הרבים הפזורים ברובע, חלקם ממש מפתיעים באיכות הנגינה והשירה שלהם. בכל ערב מומלץ להתחיל במועדון אחר, וכשהלהקה מסיימת להופיע (הלהקות מתחלפות בכל המועדונים בתדירות של כשעה), לצאת ולשוטט ולבחור מועדון מוזיקה אחר. זה פשוט לא נגמר, המוזיקה בוקעת מכל דלת, חלון ומרפסת, להקות ונגנים יושבים בפינות הרחוב, והלילה שוקק חיים ואלכוהול.
ומה עושים ביום? אטרקציות בניו אורלינס
קודם כל תזכרו שאתם הלומי שתיה ועייפים מהסיור הלילי וכדאי לקחת את הבוקר לאט. ואל תשכחו שניו אורלינס מתאפיינת במזג אויר חם ולח ובשעות היום החמות מומלץ למצוא פינה עם צל ואפילו עדיף – מזגן. לכן אנחנו ממליצים לפצל את היום לסיור בוקר ואחר כך מנוחה לקראת הסיור הלילי.
רחוב Canal וטיילת Woldenberg – רחוב קנאלהוא הרחוב שגובל בין הרובע הצרפתי לעיר, שדרה רחבה עם מגוון חנויות מודרניות. הרחוב מסתיים על גדות המיסיסיפי שם ניתן לעלות על מעבורת תמורת 2$ לחצות את הנהר (הלוך ושוב) ולהתרשם מעוצמת הזרם והנהר המרשים. המעבורת היא חוויה המהווה תחליף לספינות הקיטור התיירותיות. קיבלנו המלצה מחבר שחי בניו-אורלינס כ- 10 שנים, פשוט לשוט במעבורת בכדי לחוש את עוצמת הנהר. כך או כך ויתרנו על שתי האופציות, והסתפקנו בהליכה לאור השקיעה, לאורך הטיילת המקסימה של Woldenberg park המלווה את המיסיסיפי, מהנקודה בה נפגש רחוב Canal עם הנהר ועד לכיכר ג'קסון (Jackson). הטיילת מהווה מרחב לצילומי חתן-כלה, מה שתמיד מרגש לראות, והכי מפתיע היה למצוא בה פסל של אגם (האומן הישראלי) לזכר היהודים שנספו בשואה. אם חשקה נפשכם להיכנס למוזיאון התת ימי הוא נמצא בדיוק בפינה בה רחוב Canal פוגש את הטיילת.
סיור בספינת קיטור – כמו שאמרנו, אנחנו ויתרנו. ניתן לקנות כרטיסים במלון או בדוכני התיירות הרבים בעיר, או ברציף הנמצא סמוך לכיכר ג'קסון על טיילת וולדנברג (סמוך לבית הקפה המיתולוגי Du Monde עליו עוד נספר בהמשך). השייט לא נורא יקר, כ- 38$ לאדם, סיור של כשעתיים הכולל ארוחה על נהר המיסיסיפי בספינה בסגנון עלילות אוהל הדוד טום, הקלברי פין ושאר סיפורי מרק טווין.
כיכר ג'קסון – נמצאת במרכז הרובע הצרפתי, על גדת המיסיסיפי. סביב הכיכר דוכני אומנים, ציירים פסלים, דוכני מזכרות ואומני רחוב, פשוט להקיף אותה ולהתרשם, לחזות במופעים וליהנות, הכל שוקק חיים וססגוני. ניתן לשכור שם כרכרה רתומה לסוסים ולצאת לסיור חביב. סביב הכיכר ולתוך סמטאות הרובע הצרפתי ניתן לפגוש להקות ומופעי רחוב של ג'אז, מתופפי פחים ועוד.
אנחנו הסתובבנו בה ביום א' וכנראה בשל כך נתקלנו באופן מפתיע בתהלוכת חתונה נוסח ניו אורלינס, החתן והכלה בראש ואחריהם האורחים והמשפחה מלווים בתזמורת ג'אז, הולכים ורוקדים ברחוב – עליז ושמח כמו שצריך.
French Market – שוק ססגוני ותיירותי עם דוכני מזון, פירות, צדפות ושתיה, שוקק חיים, פתוח בשעות היום ונסגר בשעות אחר הצהרים. השוק במבנה מקורה ומאוד נוח להסתובב בו. נמצא לאורך רחוב Decatur לא רחוק מכיכר Jackson, מומלץ.
בית הקברות Lafayette – בכל בתי הקברות בניו אורלינס קברו במבנים קטנים ומשפחתיים מעל פני הקרקע (לא בתוך האדמה) בשל הביצות וההצפות. ביקור בבית קברות מאפשר להתבונן על סיפורים מהמאה הקודמת, שושלות משפחתיות ותרבות מקומית. מומלץ לא בשעות החמות. בית הקברות לאפייט נמצא בסמוך לרחוב צ'ארלס. ניתן להגיע אליו עם הקרוניות הירוקות, לרדת בתחנה St Charles / Washington וללכת מרחק קצר ברגל.
לא רחוק מבית הקברות נמצא פארק אודובון Audubon Park ובו גן החיות. קיבלנו המלצות על הגן המפורסם בעצי אלון עתיקים ומרהיבים ובו גם אגם, אך לצערנו לא הספקנו להגיע אליו בשל קוצר הזמן.
סיור תנינים בשפך המיסיסיפי – ממליצים מאוד! את הסיור ניתן להזמין בדלפק המלון או באחד מדוכני התיירות, והוא כולל איסוף מהמלון ושייט באיזור הדלתא של הנהר. במהלך הסיור פוגשים תנינים, ציפורים וצמחיה האופיינית למקום. ניתן לשוט על ספינת רחף מהירה או ספינת מנוע איטית, שווה למרות שקצת יקר- עולה כ 50$ לאדם.
סיור לחוות החקלאיות – Old Plantations – אלו הן החוות החקלאיות הנמצאות לאורך המיסיסיפי. הסיור לוקח אותנו לאורך הנהר לאחוזות החקלאיות מראשית המאה ה-19 שעסקו בגידול של סוכר וכותנה. באחוזות גרו משפחות לבנות עשירות שהעסיקו עבדים וסיפורם מסופר באופן אישי. ניתן לבקר בחוות, להתרשם וללמוד מקרוב על החיים של משפחות האצולה, החיים הקשים של העבדים ועד כמה זה עדיין קרוב לתקופתנו. מומלץ ביותר!
ניתן להזמין סיור במלון או בדוכני התיירות הפזורים בעיר, יחד עם זאת אנחנו ממליצים לעשות את הסיור באופן עצמאי אם בכל זאת החלטתם לשכור רכב (תוכלו לעשות השוואת מחירים כאן). נוסעים לאורך נהר המיסיסיפי לאורך ה- River rd. אנחנו ביקרנו ב Oak Plantation הסיור עולה 25$ לאדם וכולל ביקור באחוזה עצמה, במגורי העבדים ובבית האחוזה המאוד מרשים, שהכניסה אליו הינה שדרת עצי אלון עתיקים. ניתן להסתובב במקום באופן עצמאי, רק הכניסה לבית המשפחה היא בסיור מודרך.
בכדי להכניס אתכם לאווירה, אחד הסיפורים שפגשנו מספר על עבד בשם Zaphir שהבעלים שלו העניקה לו חירות על מסירותו ונאמנותו. זפיר נשאר לעבוד 10 שנים נוספות באחוזה על מנת לחסוך כסף לשחרור אשתו. כאשר שניהם כבר היו קרוב לגיל 60 עלה בידו לחסוך את הכסף, אך שניהם נשארו באחוזה מאחר שלא היה להם את הסכום הנדרש על מנת לשחרר את בניהם שהיו רכוש בעל האחוזה. העבדות בארה"ב ובדרום הסתיימה אחרי מלחמת האזרחים (1865) אך רבים מהעבדים נשארו צמיתים של האחוזות מאחר שלא היה להם לאן ללכת, ומאחר ואת משכורותיהם קיבלו מבעלי האחוזות כקופונים לקנייה במכולת הסמוכה ולא ככסף.
אחוזה נוספת הפתוחה לסיור היא Whitney plantation גם היא בתשלום, והכניסה אליה מותנית בסיור מודרך, לכן אם תגיעו לשם בכוחות עצמכם, כדאי לברר מראש מתי שעות הסיורים. עוד ניתן לבקר ב- Evergreen Plantation שבה צולמו סצנות מהסרט Django unchained (ג'נגו ללא מעצורים) של טרנטינו.
מה אוכלים בניו אורלינס?
המטבח הדרומי ניקרא קיג'ין ומתאפיין באוכל חריף, מטובל ומטוגן, ואם מדברים על מטוגן – מטגנים הכל! עופות, דגים, תנינים, שפמנונים (מאוד טעים!), שרימפסים (גדולים וקטנים) ועוד. מאחר וכל האזור של ניו אורלינס הוא נהר וביצות, בשר תנין ושפמנונים הם מאכלים מצויים בשפע.
הג'ומבליה Jambalaya היא מנת הדגל של ניו-אורלינס – אורז או פסטה חריפה עם כל טוב (שרימפס, עוף, נקניק, תנין וכו'), ממליצים בחום.
Po-Boy – סנדוויץ מלחמניה עם קצת ירקות והמון שרימפס מטוגן, או שפמנון או דג… העיקר שמטוגן.
גומבו Gumbo – מרק עשיר בדגים, שרימפס, נקניק והרבה חריף!
רוטב הטבסקו המפורסם מיוצר בניו-אורלינס ואם המנה שלכם בוערת באש קטנה, ואתם רוצים להגביר את הלהבות, יש חנות ברובע הצרפתי המציעה את כל המגוון האפשרי של החריפות- במקום יש בר רטבים ואפשר לטעום, רק תהיו זהירים… איך כתוב בשלט: !Hot Sauce Bar – Taste at your own risk
ואיך אפשר בלי שיכר… הנשפך כמים ברחובות הרובע הצרפתי. הבירה המקומית AMBER מאוד מומלצת בליווי לימון, וקוקטייל ההוריקן המפורסם בטעמי פירות טרופיים, בצבע אדום, המוגש תמיד בכוסות גדולות וגבוהות עם קש ארוך.
ולקינוח – אי אפשר לסיים בלי מתוק – Café du Monde – אל תחמיצו! בפינת כיכר ג'קסון על רחוב Decatur נמצא בית הקפה המיתולוגי, המגיש קפה מצוין (לא אמריקאי!) עם צלחת של סופגניות טריות חמות ומלאות אבקת סוכר שנקראות Beignets, משלמים רק במזומן ויושבים כמה שרוצים, מנה כוללת 3 סופגניות. אם תגיעו בשעה של ארוחה, צפוי לכם תור ארוך על מנת לזכות להיכנס למרפסת הפתוחה וליהנות מקפה ומאפה, לכן מומלץ להגיע בשעה שהיא בין ארוחות.
כאן מסתיים לו הפרק הראשון בסדרת הפוסטים על הטיול בארה"ב בעקבות המוסיקה- טיול בניו אורלינס. בפוסט הבא נספר על החוויות שלנו בממפיס – העיר של אלביס, ובשיקגו עיר הבלוז.
