חופשה בארה"ב בעקבות המוזיקה: ממפיס העיר של אלביס

בפוסט הקודם סיפרנו לכם על החופשה של ההורים של פז בארה"ב בעקבות המוזיקה. את החופשה הם התחילו בניו אורלינס, ומשם המשיכו לערים ממפיס ושיקאגו. בעוד שניו אורלינס היא ערש הג'אז – העיר ממפיס היא מקור הבלוז. שני גיבורי העיר ממפיס הינם בי בי קינג והגיטרה המופרסמת שלו לוסיל (Lucille),וכמובן בכיר בניה אלביס פרסלי.
ממפיס היא העיר הגדולה בטנסי, גדולה בהרבה מניו אורלינס. יש בה מעל – 650,000 תושבים, ולמרות זאת סצנת המוזיקה בה מתרכזת לרחוב אחד קטן, רחוב בייל (Beale), הפעיל בסופי השבוע. זה קצת הפתיע אותנו אחרי שבילינו בניו אורלינס לאורכו ולרוחבו של הרובע הצרפתי רחב הידיים, אך תתעודדו, יש לעיר ממפיס את השיק שלה, וסגנון אחר מניו אורלינס.

איך מגיעים לממפיס ומתניידים בה?

אנחנו הגענו לממפיס מניו אורלינס, נסיעה ברכב שכור של כ-6 שעות ללא עצירה (קחו בחשבון קצת יותר כי בכל זאת עצרים פה ושם). במידה ואתם שוקלים השכרת רכב, תוכלו לעשות השוואת מחירים באתר הזה. מומלץ מאוד לנסוע בכביש הראשי והמהיר כי הוא בנוי ברובו כגשר ענק וארוך מעל אזורי ביצות ואגמים, מראה מרשים ומרהיב ביותר (ובלתי ניתן לצילום כי אין מקומות עצירה לתצפית).
בתוך ממפיס התניידנו ברכב שכור, קל לנוע ממקום למקום וקל למצוא חניה בכל מקום. בערב, בכדי שנוכל לשתות אלכוהול אל תוך הלילה, לא יצאנו עם הרכב שלנו, אלא התניידנו עם אפליקציית אובר (UBER). לא יקר ופשוט עובד נהדר, ויכולנו לראיין את הנהגים המקומיים ולקבל מידע על אירועים ומקומות בעיר.

איפה ישנים בממפיס?

במרכז העיר ממפיס יש מעט מלונות, והם היו יקרים בתקופה שאנחנו הגענו, לכן ישנו במלון Holiday Inn Express Memphis, המיקום שלו קצת רחוק מהמרכז, כמה דקות נסיעה, והיתרון הגדול שהוא מגיש ארוחת בוקר טובה כלולה במחיר, בניגוד לרוב המלונות בארה"ב. יש במלון גם חדר כושר קטן וחביב.

מה עושים בממפיס?

סצנת המוזיקה של ממפיס מתרכזת ברחוב אחד- רחוב בייל Beale St – המדרחוב ובו סצנת המוזיקה מתחיל במועדון BB king. זאת רשת כמו הרבה מסעדות, חנויות ומלונות וניתן למצוא את המועדון הזה בהרבה מקומות כולל ניו אורלינס, אורלנדו, ממפיס ועוד.

הרחוב קצר יחסית, כשני בלוקים בלבד, ומדובר במדרחוב סגור ללא כניסת מכוניות. לאורכו ניצבות גיטרות מעוצבות וכיף להצטלם איתן בשיק. בכיוון השני, בו אין מדרחוב סגור, יורד הרחוב עד רציפי המיסיסיפי. בכניסה למדרחוב תראו ניידות משטרה רבות, אין מה להיבהל, הן עומדות שם מידי ערב.

סגנון המוזיקה של ממפיס הינו בעיקר בלוז – סגנון מוזיקלי שנולד באחוזות העבדים לאורך המיסיסיפי במחצית המאה ה-19, התפתח במשך השנים והפך לריתם אן בלוז ומשם לרוקנרול. גם בממפיס, כמו בניו אורלינס, סצנת המוזיקה מתחילה בשעות הערב וגולשת אל תוך הלילה. בחלק מהמועדונים יבקשו דמי כניסה – 3 דולר, אך רובם פתוחים באופן חופשי וניתן להיכנס, לשבת ולהנות. למי שמגיע מניו אורלינס ומסצנת המוזיקה ברובע הצרפתי רחב הידיים, נכונה לרגעים אחדים אכזבה, במיוחד אם הגעתם באמצע השבוע. אל תתאכזבו, כאן האווירה שונה, המוזיקה שונה, וקל להסתדר.
נמליץ על Rum Boogie café – בית קפה ובו מופיע הרכב של גיטרה חשמלית מובילה, בס, קלידים, תופים וזמר. ויש גם מופעים תחת כיפת השמיים כמו למשל ב- Kings Palace Café Patio – מאד קצבי וסוחף כשהסגנון יותר נוטה לכיוון הריתם אן בלוז.
רחוב בייל לא ארוך ובמורד הרחוב אל הנהר אל תחמיצו את הפסל של המלך (אלביס פרסלי כמובן) שהוצב כאן במרכז העיר. לכו ממועדון BB King לכיוון המיסיספי, וכעבור כמה מטרים משמאל תראו את הפסל, בכניסה לפארק קטן.

בהמשך הרחוב לכיוון הנהר, קצת אחרי הפסל, תגיעו לרחבה של תיאטרון Orpheum. על המדרכה מוטבעים כוכבים של זמרים ידועים, כמו בשדרת הכוכבים בהוליווד. תעצרו רגע ותחפשו את מי שאתם אוהבים (אנחנו מאוד התלהבנו מהכוכב של לואי ארמסטרונג למשל).


תמשיכו עם הרחוב עד שהוא מגיע אל גדות המיסיסיפי, כאן נחמד לצעוד לאורכה של הטיילת – Tom Lee Park. למרות שיש כאן פעילות כל ערב, רוב הפעילות מתקיימת בסופי השבוע. אנחנו לצערנו הגענו באמצע השבוע, כשהיה רגוע יותר. עם זאת, אטרקציה שאסור לפספס מתרחשת כל יום רביעי בערב במדרחוב של רחוב בייל – כינוס אופנוענים! הופתענו לגלות עשרות אופנועים חונים בשולי המדרחוב, בעיקר הרלי, אבל גם אופנועי קונספט ואופנועים קלאסיים. חבורות חבורות של רוכבי אופנועים וחובבי אופנועים מציפים את הרחוב שהופך לשוקק חיים וצבעוני, נפגשים, שותים ומחליפים חוויות מהדרכים.


ממפיס ידועה גם בתרבות הברביקיו שלה וכשאנחנו היינו באמצע מאי התקיים יריד BBQ השנתי שאורך סוף שבוע שלם. מכל רחבי ארה"ב מגיעים אלופי ברביקיו, לסוף שבוע ארוך בו יפתחו דוכנים לקהל הרחב, ויתחרו על טעמו המשובח של הבשר. סוג של יריד איכרים של דוכני BBQ לאוהבי בשר (לא כשר בעיקר). היריד מתקיים באזור הטיילת על המיסיסיפי – Tom Lee Park, ותחילתו במקום בו רחוב בייל (Beale St) נפגש עם הטיילת.

האתר המפורסם ביותר בממפיס הוא האחוזה של אלביס פרסלי Graceland בה חי וגם נקבר. אלוויס נולד בממפיס ובה החל את דרכו. מדובר בבילוי לא זול, ויש להזמין כרטיסי כניסה מראש בשל עומס המבקרים הרב. אנחנו החלטנו לוותר על החוויה הצפופה.
אטרקציה מפורסמת נוספת בממפיס היא הפרמידה (Memphis Pyramid). חובה להיכנס ולבקר, כי בתוך הפרמידה יש חנות מדהימה של Bass Pro רשת לציוד קמפינג ופעילויות בטבע בה ניתן למצוא ציוד דייג, צייד, ספורט וכדומה. החנויות של הרשת הן תמיד בעיצוב אקסטרים כמו פארק שעשועים מטורף בגודל עצום. תמצאו שם מפל זורם, נחל עם דגים, בובות ענק של דובים ובעלי חיים, סירות דייג, ואזורים שהם כמו מוזיאון. גולת הכותרת היא המעלית הלוקחת אתכם לראש הפרמידה, לשפיץ, בעלות של 10 דולר. בחלק העליון של הפרמידה יש בית קפה-מסעדה עם נוף מרהיב, ותצפית מדהימה על העיר ממרפסות זכוכית שקופות, שרועדות הרגליים כשעומדים עליהן…

עוד נציין את Mud Island – חצי אי שלאורכו פארק נעים לטיול לאורך הנהר ומקום טוב לאוהבי הג'וגינג, רק אל תשכחו שחם ולח (מזג אוויר טרופי).
הייתה חוויה, יומיים בעיר ממפיס בהחלט השאירו לנו טעם טוב בפה להמשך המסע לעיר שיקגו, אך להבדיל מאיתנו, מומלץ לבלות בה בסוף השבוע, אז הרחובות שוקקי חיים וכל החגיגות מתחילות. יש לציין שבאופן טבעי במסגרת טיול המוזיקה שלנו היינו אמורים להמשיך מהעיר ממפיס לנשוויל טנסי בירת הקנטרי והבלו-גרס, אבל בשל אילוצי זמנים בחרנו להמשיך לעיר הבלוז – שיקגו, עליה נפרט בפוסט הבא בסדרה.